יש לי שאלה, למי שההורים לא עוזרים בכלל. איך הילדים שלכם עם סבא וסבתא שלהם? לא נעים לי האמת. הילדים שלי אם לומר את האמת, הקשר היחידי שיש להם עם הסבים והסבתות (לצערי משתי הצדדים) הוא אולי פעם בשנה שאומרים להם מזל טוב ליום הולדת ואולי איזה דמי כיס. מעולם לא היה הייתה שום עזרה גם בתקופות שהיינו חייבים. מעולם לא שמרו עליהם, לא מזמינים אותנו אליהם לא שבתות ובשנים האחרונות גם לא חגים וזה לא שהם גרים רחוק או מבוגרים או חולים. זה פשוט עצלנות. ואתמול נפל לי האסימון שהילדים (שכבר גדלו) הם פשוט לא מתייחסים אליהם ולא אוהבים אותם. ומצד אחד לא נעים לי. מצד שני….הם די הביאו את זה על עצמם. אני דיברתי עם הילדים שיתנו כבוד לסבא וסבתא. אבל אני לא יכולה להכריח ילד לאהוב מישהו שלא היה אף פעם מעורב בחיים שלו. זה כל כך עצוב. הילדים גדלים מהר והם פשוט הפסידו אותם.