לפרוק קצת… חודשיים אחרי לידה מאז הלידה בעלי לא מסתכל עליי עוזר, שותף מעולה…

למה את לא מדברת איתו? תגידי לו מה את מרגישה

מבחינתי להתגרש על זה. זה פיגור רגשי ואולי אפילו אלימות להתעלם ממני רגשית בצורה כזו.

תשאלי אותו מה הסיפור שלו?

תנסי לשאול אם הוא רוצה ללכת איתך לטיפול זוגי

נשמע שאת חווה סיטואציה לא פשוטה, שכואב לך מאוד ואת פגועה.. מציעה לא לפעול מהמקום הזה ואז להתחרט. לפעמים גברים לא שמים לב, אולי גם עליו עובר משהו והוא חושש לשתף. קחו לכם יום כיף ותדברו על הכל בשיחה כנה ופתוחה. למרות הפגיעות תחשבי מה המטרה והצורך שלך וגם שלו שולחת חיבוק ומקווה שיסתדר

תגיש ותשאלי אותו תפתחו ותבדקו על זה. לבכות לבד בחושך לא יקדם אותך לכלום. לאף אחת פה אין תשובות אמיתיות לבעלך יש. אבל יש לי הרגשה שאת מפחדת לשאול. זה רק יכאיב לך יותר ככל שתדחי את זה

אני כאן לחזק אותך ולהגיד לך לשים לב *לעצמך*. כלכך מבינה אותך, אני הייתי במצב הזה ונכנסתי לדיכאון אחר לידה (הבנתי את זה רק בידעבד). דיברתי בדיוק כמוך על האטימות הרגשית שלו (שלא לומר נכות רגשית), בסוף כבר הריחוק היה כלכך גדול והיה מאוחר מידי לתקן וזה הגיע לגירושין 💔 תשמרי על עצמך ותקשיבי לעצמך, את הכי חשובה 💜

יכול להיות שהוא נמצא בדיכאון לאחר לידה,זה קורה גם לגברים ולא מדובר מספיק, יש סיכוי שמאוד קשה לו להתמודד עם השינוי והוא עבר חוויה לא פשוטה,לא רק את, לא צריך למהר להאשים אותו יכול להיות שהוא מאוד סובל בעצמו,יכול להיות שקשה לו לתקשר ולשתף אותך, תתחילי מליזום מגע,תחבקי אותו,תנשקי אותו ותשאלי איך הוא מרגיש ואם יש משהו שהוא היה רוצה לעשות,אולי לראות סרט אחרי שהילדים נרדמים או להזמין ארוחה טובה, ואחרי זה תדברי איתו ישירות,תשאלי מה קורה ואם הוא בסדר,תבקשי שישתף אותך ותגידי שאת דואגת, אני מצטערת להגיד את זה אבל לא הכל סובב סביבך והוא עבר בעצמו תהליך לא פשוט ויכול להיות שכל מה שהוא צריך זה חיזוק ממך שהוא לא יודע איך לבקש בעצמו