אני בשבוע 5 בזמן חדירה בעלי מרגיש שהוא נוגע במשהו ולי כואב מאוד.. למישהי קרה?יודעות במה הוא נוגע?יכול להיות חלילה מסוכן ?

בנות אשמח להתייעצות, הבת שלי בת 9 חודשים התחילה מסגרת ב-1.9, בגן שנחשב טוב ומצולם אונליין. בהתחלה הייתה בכיתה שהיא יחסית תואמת גיל שלה אבל בגלל שנולדה בסוף דצמבר אחרי 4 ימים לא קלים של הסתגלות הצוות בגן אמר לי להעביר אותה לתינוקייה שם תהיה הכי גדולה אבל יהיה לה יותר רגוע וטוב. גם שם ההסתגלות שלה לא הייתה הכי קלה, רצתה את אמא, הגיוני, לא בטוחה אגב כמה חום ואהבה קיבלה ברגעים האלה. בכל מקרה אחרי שבוע חטפה וירוס שילשולים של שבוע. החזרתי אותה לגן אחרי שבוע בבית, שוב היה לה קשה, עכשיו אמרו לי שאולי כדאי להחזיר אותה שוב לכיתה הבוגרת כי היא כבר זוחלת וגדולה ו״עולה על ילדים״ . לפני שבועיים אמרו משהו אחר כן?!? הכי הכי מוגזם שאחרי יומיים בגן ואחרי שהבריאה כבר משלשולים, הילדה שוב, משלשלת ושוב בבית איתי. אני באמת לא יודעת מה לעשות!! היא כזאת ילדה טובה,מצחיקה וחברותית ושם פשוט קשה לה, אני לא מזהה אותה ועוד עם כל המחלות האלה... מה עושים? מה יעשה לה הכי טוב? כבר חשבתי להתפטר ולהישאר איתה בבית

מקלחת שהיא אמבטיה זאת נחשב? 😂😂😂 איזה שחייה קפוא בחוץ

המלצה איך לחגוג לילד הבכור יומהולדת רגע אחרי לידה. מרגישהההוא צריך את תשומת הלב אבל מנגד לא יודעת אם מתאים כרגע לארח כמויות של אנשים

זה לא ההגיוני ההרגשה הזאת שאכלתי הרגע צהריים ועדיין מרגישה רעבה כמו בור בבטן היה ימים שזה נרגע ופתאום זה חזר על זבנג ועצבים בכל הגוף

זאת רק אני או שאין דבר כזה חברים וכל אחד תקוע בחיים שלו עם הילדים והמשפחה שלו… גם אנשים חדשים שמנסים להכיר ולפתח חברות לא זורמים וגם ״חברים קיימים ״ לא בדיוק שומרים על קשר.. מרגיש לי שכאילו אנשים לא מתאמצים לשמור על קשרים ולהיפגש ולדבר וליזום כאילו כל אחד בחיים שלו וואלה זה מבאס כאילו מבינה שביום יום אנשים עם המשפחה אבל יש סופשים יש שישי ושבת שאפשר למצוא את הזמן להיפגש ולעשות דברים יחד עם הילדים או אפילן לצאת לבד בלי הילדים.. מרגיש לי כאילו כל אחד תקוע בחיו ומידי פעם שולח הודעה בוואטסאפ לבדוק דופק מה עם הצד השני .. ווואלה זה מבאס רצח….