היי אהובות, לפני חודשיים וחצי עברתי כריתת חצוצרה בעקבות הריון חוץ רחמי, זה…

היי אהובות, לפני חודשיים וחצי עברתי כריתת חצוצרה בעקבות הריון חוץ רחמי, זה הריון ראשון.. עכשיו התחלנו לנסות שוב ומאוד מאוד קשה לי נפשית. אני מרגישה בחרדה מטורפת, כל היום במחשבות של מה אם זה יקרה שוב. מרגישה אשמה נוראית על מה שקרה - לא יודעת למה אני מרגישה כאילו זה היה בשליטתי ופישלתי (אולי הייתי בחרדה/עצבות באותו זמן וזה השפיע? אולי עשיתי משהו שהשפיע?) המוח ממש לא נותן לי מנוחה, ואני די בדיכאון מאז, עדיין בוכה הרבה, כואבת את האובדן של העובר ושל החצוצרה.. אני לא יודעת אפילו מה אני מחפשת לשמוע, מנסה למצוא נחמה בבנות שעברו/מכירות כאלו..💗
💬2 תגובות👍2 לייקים

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בפברואר 2025 בשעה 12:56
היי אהובה, קודם כל חיבוק גדול. גם אני עברתי היריון חוץ רחמי והייתי כמה חודשים בעצב גדול מאוד גם על האובדן והסיטואציה הקשוחה. מבינה אותך ממש, יכולה להגיד לך שבסוף הזמן יעשה את שלו והתחושה הזאת תעבור.. תזכרי שהמטרה שווה יותר מהכל ובסוף את תזכי להיכנס להיריון תקין ובריא בידיים מלאות בעזרת השם🙏🏼
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בפברואר 2025 בשעה 17:47
זה לא היה בשליטתך או בידיים שלך. אם קיים פחד/חשש גדול שתפי את בעליך ואולי יש מקום להתייעץ עם רופא בכיר על אפשרות של שימור פוריות והקפאת עוברים ( לעתיד מתוך חשש וכביטוח לעתיד אם יקרה חלילה משהו לחצוצרה שנייה- אותם יהיה ניתן להחזיר ישירות לרחם להשגת הריונות עתידיים) אם זאת לא אופציה - פשוט לחשוב טוב ואופטימי ובע"ה מאחלת לך בקרוב הריון פיצוי תקין ומשעמם 🙏

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני ובעלי נשואים 10 שנים ושני ילדים ההורים שלנו גרים בבמרכז הארץ באותה עיר ואנחנו נוסעים להורים שלי פעם בחודש ואצל ההורים שלו בכלל לא נוסעים אפילו שלפעמים בשביל שירגיש טוב עם עצמו מבקשת ממנו שנלך לבקר אותם והוא ממציא סיבות לא ללכת אליהם לבית ואני לא יודעת למה לא סובלת את גיסתי והורים שלו אנשים מבוגרים וחמודים ואף פעם לא מזמינים אותנו שבתות חגים חוץ חג אחד ואת זה גם לא נוסעים להם כי אני אומרת רק בחכה הזה נזכרים להזמין אותנו ואת החג הזה אוהבת להיות עם ההורים שלי ובאותו יום שמגיע החג הזה רעבים זורק דברים נוסעים בקטע מטורף ולרוב אנחנו בבית ובקושי יוצאי ללכת לבית של ההורים שלי ואנחנו גרים בצפון ולא יכולה להשאיר אותו לבד בבית נגיד יכולה לא לפגוש 3 חודשים את ההורים ולא מעניין שנסעה העיקר שהוא בבית שלו ואני בן אדם משפחה אוהבת מתגעגעת גדלתי בסביבה משפחתית אוהבת ופה מרגיש לי שאני קצת לבד ושם אותו במקום שאני לבד ושאין לי משפחה, ניסיתי כמה פעמים לדבר איתו למה לא נוסעים ולמה ההורים שלך לא מזמינים אותנו אומר אני לא יודעת .אני לא בקשר עם ההורים שלו פעם ב שיש מסיבה אצלנו יום הולדת משהו מזמינה אותם וככה לא.ובגלל כל הסיבות האלה הזוגיות שלנו לא משהו מעבר שיש לנו מלא דברים שלא מסתדרים בהם אבל זאת נקודה הכי חשובה לי לפתור אותה ואין לי איך ומרגישה שהוא מרחיק אותי מהמשפחה שלי לא נוסעת לסבתא ולא להורים ובטח לא לדודים אין לו בעיה אבל אני לא אוהבת להשאיר אותו שבת לבד ולנסוע כי אנחנו גרים בצפון לבד . מה הייתן עושות בקומי? לפעמים מעדיפה לפרק את הזוגיות ולהיות חופשיה ולהיות מאושרת מרגישה שלקח לי את השמות החיים שלי ואני לא מאושרת איפה שאני היום.
💬3 תגובות