לא שכבנו בביוץ בדיוק אבל כן מאחר לי המחזור היומיים החשדות שלי זה שיש לי צרבת…

בנות נכנסת השבוע בעזרת השם לשבוע 19 תודה להשם על הכל! הריון ראשון מתפללת להרגיש תנועות . שומעת שהרבה כן מרגישות

תקשיבו, יוצא לי עוד מהאוזניים ולא מצליחה להירגע. אני יודעת שהיום ה-7, ואולי זה להתעסק בקטנות, אבל בכל זאת אשמח לדעתכם. הייתי בגינה עם הילדים, וקולטת את בן ה-3 יורד חזרה מהסולם שעליו טיפס כדי להתגלש. הייתי רחוקה אז לא הייתי בטוחה מה קרה, אז במקום לצעוק על הילדים שלמעלה אמרתי שכל ילד שרוצה מותר לו לטפס, ואיפשרתי לילד לטפס בחזרה. אח''כ כל הילדים שלי עלו, כולל ילד בן 10 והתבאסו מאוד שילדות חוסמות להם את המגלשה שהם רוצים ולכן התגלשו באחרת. כבר קלטתי קודם שהילדות עולות במגלשה במקום לעלות בסולם ולהתגלש במגלשה. אבל לא הבנתי שהן ממש חוסמות ולא מאפשרות לילדים שלי להתגלש! אבא של הילדות היה שם ושיחק איתם ובעצמו היה בתוך המגלשה בלי לזוז. עליתי למעלה ואמרתי לילדות להתגלש עכשיו כי יש עוד ילדים שרוצים. הילדות מסתכלות עלי ולא זזות! מנענעות את הראש. אח''כ הילדים שלי אמרו שהילדות אמרו תזהרו ממנו. פתחתי עיניים עליהם והרגשתי שעוד רגע מתפוצצת. אמרתי לילדים שלי בפאסיב אגרסיב, שהילדות החארות (כן, כן!!! חארות!) ישמעו- יש עוד מגלשות, אם יש ילדות מעצבנות וחצופות תתרחקו מהם. אבל מה שרציתי זה לצרוח עליהן. וכמובן שידעתי שאין מה לדבר עם אבא כזה. מה הייתן עושות במקומי? הרגשתי קודם כל מאוד ילדותית לעשות פאסיב אגרסיב לילדות קטנות . אבל כמובן מה שיותר הפריע לי שלא הצלחתי לעזור לילדים שלי להתמודד עם קושי חברתי. שלא הצלחתי לעזור להם. מה הייתן עושות?

באיזה שבועות עושים את הזריקה אנטי די למי שיש סוג דם שלילי ?