היי בנות חייבת לשפוך קצת כי כבד לי לשמור לעצמי כבר אני חודש שישי נכנסתי להריון צעירה מהבן זוג הקודם וגיליתי יומיים אחרי הפרידה והכל היה מלוכלך ומגעיל מההתחלה קיוויתי שנצליח לעשות את זה ולהסתדר כי זה לא שעבר חודש מהפרידה לפני שלושה ימים עוד אהבנו אחד את השנייה אמורה להיות טיפת חמלה או טיפת כבוד לא? הוא פשוט עושה ממני בדיחה הייתי מאושפזת אתמול והייתי לבד מהבוקר במיון עד ששיחררו אותי בלילה הוא אף פעם לא ראה אולטרסאונד אפילו לא בא איתי לשום בדיקה ובהתחלה בכלל איים עליי חזר ביקש סליחה ובשיא תמימותי חשבתי שזה ישתנה ועדיין נשארתי להתמודד עם הכל לבד חודש שלא רשמתי לו כלום והוא לא ניסה להתעדכן אפילו עד אתמול שהייתי צריכה באמת שמישהו יהיה איתי במיון כי הייתי אבודה שם ורק תקעו בי מחטים כל היום אחרי שרשמתי לו את זה בבוקר הוא ענה רק בלילה איזה בית חולים כאילו אני טיפשה ואני כל פעם נשברת מהסיטואציה שאני נמצאת בה זאת לא הייתה אמורה להיות החוויה שלי בהריון ראשון באמת לא מגיע לי היחס הזה שהוא מביא לי וכל פעם שאני מנסה להסביר לו את המצב הנפשי שלי ושקשה לי להתמודד עם הכל לבד הוא הופך את זה לויכוח היום באמת נשברתי ורשמתי לו שזה פשוט לא תקין איך שהוא מתנהל ושיקח אחריות אני כבר שש חודש עם הכל לבד ושנכנסתי להריון בסיכון והוא פשוט רשם לי ״אני לא מבין אותך״ שם איבדתי את זה ואמרתי לו שכשהלידה תתקרב אחי ידבר איתו לגבי דברים לילד ושהכל יעבור דרכו והוא רשם לי ״לא צריך את כל זה אני אביא לך כסף פשוט כשחסר לך כסף תגידי ואני אביא״ והמשיך להגיד ״אני אביא לך כסף תמיד״ במילים אחרות ניסה להשתחרר מהילד וממני בלזרוק עליי כסף הוא אמר לי הרבה דברים מגעילים וזה בין ההכי מגעילים הרגשתי פשוט מישהי זולה מהרחוב שהוא הכניס להריון ומנסה להשתיק עם כסף כשביקשתי ממנו נטו תמיכה אני מאבדת את זה אני יודעת שאני צריכה לשחרר ממנו ואי אפשר להלחם בשביל בן אדם שלא רוצה אבל אני פשוט רוצה שזה יסתדר