אמהות יקרות תעזרו לי להבין איפה אני טועה! אני עם התינוקי שכמעט בן 3 חודשים…

הריון שני, שבוע 24+5, ולפעמים מרגיש שהסביבה שלי (אמא שלי, בעלי,חברות..) מזה לוקחים מובן מאליו את ההריון לא שואלים כלום לא מתעניינים מה שלומי כלוםםםם כאילו הריון ראשון היה מלא התעניינות התלהבות נכד ראשון וואווו ועכשיו זה כזה ״אז מתי אמרת שאת אמורה ללדת? אה מגניב ״ פרקתי😓

אשמח להתייעצות או לנשים שעברו גם משהו כזה.. אני בשבוע 16+5, סמסטר ראשון הכל היה אידיאלי הייתי פעילה, עובר עם דופק תקין וממצאים תקינים, לאחר סקירת מערכות מוקדמת 3 ימים אחריי התחילו להיות לי דימומים חומים קלים, והתכווצויות קשות בלילה, ישר ניגשתי למיון אמרו שיש לי היפרדות בשליה של 5 ממ ושלחו אותי להיות בשמירה בבית והכל תקין עם העובר דופק, עלייה במשקל, תזוזה , לאחר שבוע באתי לביקורת ועדיין יש לי דימומים שיצאו לי עם קרישי דם וכמו פקק רירי עם כל מיני חלקיקים של כמו נזלת רק מלמטהזה הרופא בדק וגינלית ובדק רגיל אמר שהכל תקין שאין גם מים שירדו מצוואר הרחם ויש לי המטומה קלה בעקבות ההיפרדות שליה, הרופא אמר לי לחזור עוד שבועיים ואמר שכנראה אמשיך לדמם ורשם לי הורמונים לקחת מהפה של דידרוגסטרון, עבר מאז 6 ימים ואני מרגישה כמו דם של מחזור יורד אבל לא ממלא את הפד, אין כאבים או התכווצויות, והרגשתי את העובר היום, האם יש פה מישהי שחוותה את זה ויכולה להגיד שזה עובר אי שזה ממשיך כל ההריון? ומה להיות כל הזמן עם היד על הדופק ולרוץ למיון למרות שמשחריים אותי כל פעם ואומרים שדימום זה קורה, אני כבר אבודה ומרגישה שמשתגעת מהמצב