היי אחרי קיצור עכשין באישפוז שני בגלל קיצור הרופא הבכיר שמחליט אמר שרוצים שאחזיק עד 35 מ35 ומעלה לא יעצרו את הצירים או את קיצור יילדו אותי ואמרו שרוצים לראות את הצוואר רחם עכשין לראות שיציב

יש כאן מישהי שנכנסה להריון חודש וחצי לאחר לידה? אני בלי גלולות ושכבתי עם בעלי כרגיל לא ידעתי שאסור וגיליתי ששכבנו בזמן שהייתי בביוץ (עשיתי בדיקה) ועכשיו לחוצה ברמות!!! הבנתי שזה גם ממש מסוכן ולא בריא להיכנס בפער כזה נמוך להריון

התינוק שלי בן 3 שבועות נרדם לי באמצע אוכל אוכל נוטרילון נרדם ב60-70 מ״ל וקם כל שעתיים וחצי, להעיר? לתת להמשיך לישון? מה אומרות

להתגרש ? לא להתגרש ? זו השאלה .. נכון אולי אני קלה על הגירושים כמו כל מה שקורה היום אבל זה לא בא ברגל .. לעיתים ממש טוב לנו אבל מאז שהילדה נולדה הוא רוצה לאכל את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה לשלוט בחיי כאילו הם חלק מחייו כי אם לא אני אינטרסנטית ואני לא ״עוזרת לו״ לכלכל את הבית אני לא ״נותנת מעצמי״ כדי שהוא יצליח לעבוד ולפרנס .. אבל מאז שהיא נולדה אני מתחננת כל פעם לטיפת חיים , לרגע לעצמי .. הילדה בת שנה וחצי , עדיין לא בגן בגלל שלטענתו זה עולה כסף וזה גם לא הכרחי עדיף שתהיה בבית איתי . אני מאמנת כושר, אני מאמנת 3 ערבים בשבוע ועם הילדה כל הבוקר .. בימים שאני לא עובדת אני רוצה להתאמן וכל פעם אני מרגישה שאני צריכה להוכיח למה זה חשוב לי להתאמן , למה אני זקוקה לזה ולמה זה חלק מחיי .. כל שבוע מחדש אני מתאמנת פעם אחת בלחץ בגלל מגבלות שלו , עדיפות לזה שהוא יעבוד כי ״זה יותר חשוב״ .. וכשאני אומרת לו שהכל טוב שיעבוד אני אביא מישהו שישמור (סבתא, דודה , בייביסיטר) הוא לא מוכן בשום תוקף, בטענה שאולי ישמעו אותו מדבר על דברים שהוא לא רוצה שישמעו או שיפריעו לו לעבוד , אני אומרת לו אז הן ילכו לגינה .. הוא לא מוכן הוא רוצה שרק אני אשמור .. הוא גם טוען שהוא רוצה להיות עם הילדה כי הוא לא מספיק איתה אבל גם רוצה לעבוד אז אני אומרת לו זה לא הגיוני אי אפשר להשאיר אותי פה בגלל הרצונות המאוד לא הגיוניים שלך .. אבל מבחינתו אני מפריעה לו , אינטרסנטית והוא גם לא הולך להתאמן ולא עושה ״תחביבים״ אז הוא לא רואה בזה משהו חשוב בשבילי .. מאז שהיא נולדה אני עבד לרצונות שלו , לשליטה שלו .. ומה שסיפרתי זה עוד קטן רק כדי להמחיש .. הזוגיות שלנו כבר מתה כי כל מה שהוא רואה לנגד עיניו זה את הילדה והעבודה .. כשדיברתי איתו על זה הוא אמר לי שלו אין זמן לקבוע לנו משהו שזה יבוא ממני ובאמת לקחתי את זה על עצמי .. אבל שיום אחד אמרתי לו שומע היום יוצאים הולכים לבית קפה מישהו יבוא לשמור הוא ישר יצא עליי את לא יכולה לקבוע משהו בלי להגיד לי מראש ! יש לי מלא עבודה .. אז ביטלתי … אני כבר לא יודעת איך זה להיות איתו בלי הילדה .. לבד .. כי הוא לא מוכן שישמרו עלייה , הוא לא רואה בעיה בזה שהיא באה איתנו לכל מקום ואני חייבת את זה אני מרגישה שבאלי להיות איתו לבד רגע לדבר איתו להרגיש אותו להחזיר אותנו קצת ללפני לראות למה התאהבתי בו .. כי אנחנו חיים כל הזמן בבועה של שיגרה אפילו אינטימיות כבר אין … פעם בחודש וזה עוד הרבה .. אני מפונקת ? אני הוזה ? הוא גבר טוב בסהכ והוא אבא מדהים הוא קם בלילות ועוזר ועושה ומשחק והכל !!! אבל אני לא יודעת עם אני יכולה לחיות יותר עם השליטה הזו , אני מנסה לשנות את עצמי ולתת גבולות .. אבל לא קל לי ואולי איפהשהו אני גם לא רוצה .. מ