צריכה ייעוץ בבקשה מחר המשוער שלי אני הולכת למיון יולדות למעקב לפני שבועיים הייתי פתיחה חצי ומחיקה 50 וכל ערב יש לי צירים לא סדירים (בהנחה שהתקדמתי בפתיחה ובמחיקה…) האם הייתן ממליצות לי מחר במיון יולדות לבקש לעשות סטריפינג? אני ממש רוצה ללדת כבר ולנסות ולקדם דברים.. לגבי הליכות, קיום יחסי מיו וכו׳ אני כן עושה את זה אבל לא מרגיש לי שזה מספיק … מה אתן מייעצות לי לעשות? להמתין לה שתיצא בזמן שלה או לנסות ולעשות סטריפינג ?
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 בפברואר 2025 בשעה 16:51
לכל תינוק יש את הזמן שלו המדוייק לצאת זה נקבע כבר בראש השנה תנסי להרפות ולהירגע ובסוף זה יקרה מזכירה לך ששום תינוק לא נשאר בפנים,בסוף כולם יוצאים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 בפברואר 2025 בשעה 16:55
בלי לחץ. אני על יומיים הייתי בבדיקה כי הרגשתי שזה הזמן. כשזה הגיע, לא יכולתי לפספס לי התחילו צירים ופתיחה אחרי בדיקה רגילה שבדקו כמה פתיחה יש לי. ילדתי בשבוע 41. אם אין סיכו7, מים בכמות טובה וכו' אל תלחצי. הכל בסדר שיגיע בזמן שלו

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

* לידה ראשונה חוויה טובה * לפני הלידה חיפשתי בנרות סיפורים חיוביים על לידות ראשונות. היו כ״כ הרבה הפחדות שהבטחתי לעצמי שב״ה אם תהיה לי חוויה טובה אני אשתף עבור מי שמפחדות כמו שאני פחדתי! 39+6. אני כבר שבועיים מדברת עם העוברית מבקשת שתצא. בבי״ח אמרו שאם נגיע ל40 כנראה נעשה זירוז (בלון) כי הייתי הריון בסיכון. הלכתי יחפה על החוף, עיסוי פטמות בערבים, סקס, ועדיין לא הגיעה. וחשבתי לעצמי בראש הכל רק לא זירוז! ממש התחננתי אליה כבר שתבוא. 39+6 מגיע ואני מתעוררת ב6 בבוקר לתחתונים רטובים, תהיתי אם זה ירידת מים כי זה לא היה הרבה. טפטופים לאורך כל היום, לא בטוחה שזה זה, אבל בצהריים התחילו גם צירים שונים מהברקסטונים הרגילים (כאבי מחזור עמומים כאלה) אז יצאתי לבי״ח. יש ירידת מים, אין פתיחה. רצו לזרז אותי עם בלון בגלל הירידת מים (סכנה לזיהום) ולא הסכמתי. התעקשתי שיתנו לי זמן כדי שאנסה לקדם טבעית. לאט לאט התפתחו צירים שנהיו כבר מאוד כואבים אבל עדיין נסבלים, טנס, מקלחות חמות והרבה נשימות. בערך 12 שעות בפתיחה 1/1.5 לא מתקדם והצוות כבר מתחיל ללחוץ כי אני תופסת חדר לידה והם מפחדים שיזדהם בגלל הירידת מים. בבוקר הסכמתי לקחת פיטוצין למרות שמאוד פחדתי מזה עקב סיפורי זוועות. כן הצירים כאבו יותר מלפני והרווחים בין הצירים היו יותר קטנים אבל כן נסבל. אני דמיינתי את הגרוע מכל ולא כך היה! הצירים כן היו כל-כך אינטנסיבים שלא הצלחתי להרפות מה שגרם לכך שלא התקדמה פתיחה. המיילדות שיכנעו אותי שהאפידורל ישחרר אותי ויעשה טוב, וכך היה, מפתיחה 2 ל10 בפחות משעתיים. פשוט הייתי צריכה להירגע וזה מה שעשה האפידורל. וכבר לא כואב!!! הכל טוב!!! נחתי. לא הרגשתי צירים. זה היה מדהים. סופסוף נרגעתי ויכלתי לנשום. באיזשהו שלב עם האפידורל הרגשתי לחצים (אבל לא כאבים!) כאילו יש לי קקי. המיילדת בדקה, פתיחה 10! קדימה! מתחילה ללחוץ המיילדת מכוונת מרגישה את הרגליים והכל (פחדתי שאהיה משותקת בגלל האפידורל ולא! המינון היה מושלם!) לחיצות של 40 דקות שטסו, שלא כאב לי לשניה והמלאכית שלי יצאה הזמן טס לי, מהרגע שהגענו לבי״ח עד שהיא יצאה, הרגשתי במימד זמן אחר (למרות שהייתי בחדר לידה כמעט 24 שעות) וזה הסיפור שלי. הייתה לי חוויה מושלמת כן זה אפשרי. תסמכו על הצוות הרפואי אבל תקשיבו גם לאינטואיציה. זה נכון מקבלים כוחות ואחרי רגע שוכחים הכל והדבר האחרון שאני זוכרת זה את הכאבים! אתן מסוגלות! בהצלחה לכולן ובידיים מלאות!
💬5 תגובות❤️3 אהבה👍13 לייקים