איזה בושות!! שבוע 36. היום מישהי הצחיקה אותי ויצא לי פיפי מרוב צחוק.פעם ראשונה…

איזה בושות!! שבוע 36. היום מישהי הצחיקה אותי ויצא לי פיפי מרוב צחוק.פעם ראשונה שזה קורה לי😏 קרה למישהי?
💬4 תגובות👍2 לייקים

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 16:00
קורה בלי קשר להריון חחח כנראה ממש הצחיקה אותך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 16:22
חחח ברוכה הבאה קורה לי בלי קשר להריון ועכשיו אני הריון 4 בורח לי בכול צחוק שיעול אפצי וכו🫣
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 21:43
הריון שני וקורה גם לי מכל צחוק אפצ׳י או שיעול מה עושים עם זה? יש למישהי פתרון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 בפברואר 2025 בשעה 19:42
תקפידי על אימוני האגן , אמורה להתחיל כבר מחודש שמיני מאוד מאוד עזר לי ,זה קרה לי גם פעמיים מרוב שצחקתי ואז התחלתי בכדור אוויר וקצת במיטה בבוקר לפני שאני קמה ,כרגע לא משנה כמה אני צוחקתי פשוט מחזק את השריר

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פנייה לגננות בקהל! כמובן שאשמח לשמוע גם דעות מאמהות הילד שלי מאובחן עם עיכוב שפתי *קל* כשעלה לגן עירייה שיקפתי זאת לגננת כמובן על ההתחלה בשיחת הכרות הטלפונית. אנחנו נמצאים אצל קלינאית והילד שלי עבר 2 אבחונים גם דרך כללית וגם בפרטי שבשתי המקרים אובחן רק עם עיכוב שפתי היום הוא תכף בן 3 וממש השתפר תודה לאל. מדבר יחסית טוב, עדיין קיים פער קטן מילדים בגילו אבל מצמצם יפה. כשהילד היה יומיים בגן בהסתגלות , כלומר כמה שעות בודדות הגננת התקשרה ביום השלישי או הרביעי ועשתה לי שיחה שבה זרקה כוונות שהילד שלי לא ילד רגיל וממה שאני הבנתי רמזה שהוא על הרצף. כמובן שהסברתי לה שעבר אבחון שיצא שונה ממה שהיא חושבת. לא ישנתי כל הלילה אחרי השיחה איתה ועל הבוקר לקחתי אותו לאבחון נוסף באופן פרטי ושילמתי הרבה כסף. המאבחנת אמרה לי שקיים עיכוב שפתי קל ושהילד מתקשה לשבת מה שלא נחשב כבעיה לטענתה אלא לגבול. שיקפתי לגננת הכל בצורה חד משמעית והוסבר לה שלא להדביק לו טיקט לא צודק. מפה לשם, באמת יאמר לזכותה שעד היום הכל היה בסדר, אמרה שהיא מתנצלת ובאמת הכירה אותו וכל הזמן הייתה שולחת לי הודעות שהוא ילד חכם יודע צבעים בעברית ואנגלית לספור וכזה. היום שוב שלחה לי הודעות שהילד שלי מתקשה לחלוק משחקים וממש קשה לה לגרום לו לשחרר את המשחקים לילדים נוספים בגן וכמו כן ציינה שהילד שלי לא יושב במפגשים ומתקשה לשבת כשצריך לאכול ואמרה שהיא תמיד צריכה לשבת לידו אמרתי לה שיש לה את הגיבוי המלא ממני בלמידת גבולות במסגרת הגן . ציינתי שבבית אין את הבעיה הזו עם חברים / דודים ומשתף יפה ומשחק יפה עם המשחקים. כמובן שיש לו את העקשנות במידה ורוצה משחק מסויים אז הוא יבכה ולא ירצה לחלוק בהתחלה ואז שאני מסבירה לו הוא משחרר. אני מרגישה שכל הערה שלה יש בה כוונות נסתרות על הילד שלי. אני כל כך מעוררת מזה שזה מדיר שינה מעיניי. איך אתן ממליצות לי לפעול? אני כאמא עשיתי הכל!!! לקחתי ל3 אבחונים כל הזמן לומדת כלים איך לסייע לו לצמצם את הפער השפתי וההבנתי יחסית לילדים בגילו. אודה ממש לעצות
💬11 תגובות