בהתחלה לחבר נכון את התינוק לפטמה זה היה לי קשה לפחות לי היה. אני לקחתי יועצת הנקה שעזרה לי מאד(אחרי הלידה) … אחכ יש קושי אחר , כמות הזמן שהתינוק על השד במהלך היום היא מאד גדולה , שוב לי ספציפית זה היה הקושי. אבל אולי לאחרת זה אחרת . בסופו של דבר הנקתי שנתיים .

מה שקל בתיאוריה לא תמיד פשוט בחיים האמיתיים. הרבה נשים מוותרות , להרבה זה כואב… יש כל מיני סיבות . בפועל 95 אחוז יכולות להניק, יש 5 אחוז שיש להן בעיה פיסית אמיתית. כל היתר זה כאלה שויתרו לעצמנו או שלא רצו להניק מההתחלה. לי היה קושי עם החיבור בהתחלה ולשמחתי מהר מאוד יועצת הנקה בבית חולים שמה לב שיש לי פטמות שקועות והמליצה על פטמות סיליקון מה שמאוד עזר לי. יש לי 3 ילדים כולם היו על הנקה בלעדית בתחילת חייהם. עם הזמן נכנסים לשגרה , ההנקות כבר לא לוקחות הרבה זמן וגם יודעים מתי צריך לשאוב ויש סטוקים בבית אז אפשר לצאת או לתת לבעל להאכיל אותו בלילות נגיד. אבל בהתחלה צריך ללמוד איך לעשות את זה. המלצה שלי זה לתפוס יועצת הנקה על ההתחלה . בהצלחה!!

נשמה בפועל זה שמיים וארץ...הייתי כמוך באידיאל הכי חזק להניק והשקעתי מלט זמן בידע והכל והייתי בטוחה שהעל יזרום כמצופה אבל היה לי מסע קשה של החיים כל שניה בעיה אחרת הוא חלש בקושי יש לו כח למצוץ אח"כ לא מצליח להתחבר אח"כ לע יודעת כמויות כמה אכל וכל שניה צורח והבקורות שאולי אין חלב ואח"כ השאיבות שפעם יוצא ופעם לא מתסכל בקיצור נלחמתי אבל הפסקתי אחרי חודשיים ממש היה לי לא פשוט ואני מצדיעה לכל אחת שממשיכה אבל לא רק זה הרבה עניין גנטי, והמון סבלנות וכח רצון באמת להשקיע, כי יש כאלה שזה ממש קל להן כי גנטית יש הרבה חלב והן לא צריכות לעודד וכזה..וגם עניין של אופי כמה את יכולה להיות תלויה בזה ולדעת לתמרן עם כל המטלות בית..זה דורש אבל בהחלט שווה יש לזה הרבה יתרונות רק למדתי שזה עניין של התנסות כי חייב לחוות כדי להרגיש לך מה נכון לך..

ואווו כמה שהכנתי את עצמי ורציתי בהתחלה היה קשה ברמות גם עם היועצת הנקה אח״כ ההיתי מסתבכת והיא לא היתה תופסת אבל מזל שלא התייאשתי והמשכתי לנסות והכל תאמת בזכות גיסתי שבאמת ישבה ועזרה לי אני יודעת שבילד ראשון זה יותר קשה ולא מובן אז תקחי בחשבון שזה קצת מתסכל בהתחלה אבל שווה את זה לא להתייאש