אשמח לעזרה בת שנה בוכה בלי סיבה , רוצה על הידיים כל הזמן , בקושי רוצה לשבת…

אשמח לעזרה בת שנה בוכה בלי סיבה , רוצה על הידיים כל הזמן , בקושי רוצה לשבת בעגלה עוד מישהי חוותה ??
💬16 תגובות

תגובות (16)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 07:47
משהו מפריע לה. תרימי אותה. היא נמצאת בגן?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 07:51
היה לי את זה עם הבת שלי... מה שעזר לי זה מנשא גב פשוט הייתי דוחפת אותה שם הכי נח הכי קל ואני חופשיה לעשות קרצוני... זה היה סוג של חרדת נטישה. מסויימת או שזה מתייחס לשינוי שעומד לקרות והם מרגישים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 08:22
שום דבר לא מפריע לה היא לא רעבה או צמאה והיא מרגישה טוב פשוט היא רוצה על הידיים , היא לא בגן או מסגרת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 08:33
אין דבר כזה בלי סיבה. משהו מציק לך את תגידי אותו, תדברי אותו. משהו מציק לה היא בוכה. כל עוד לא מצאת מהי הסיבה לכך שהיא מדברת את מה שהיא רוצה היא תבכה. היא סוכה כי משהו מציק לה. כי היא רוצה משהו. גם אם זה יחס/ תשומת לב/ חיסוק/ חום אימהי, אין דבר כזה בוכה בלי סיבה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 08:33
בוכה* חיבוק**
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 09:24
זה שמשהו מפריע לא אומר שזה פיזי. אצל הבת שלי נגיד זה היה רק רגשי וכמה פעמים והייתי צריכה להבין איך לענות לה על הצורך הרגשי הזה ורק לאחר שעניתי עליו הכל נרגע וחזר לקדמותו. צריך להקשיב לה...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 11:33
ברגע שהיא על הידיים היא מפסיקה לבכות אני יכולה לשחק איתה ופתאום הוא ימאס לה והיא מרימה ידיים שאקח אותה ומתחילה לבכות כנ״ל גם בטיולים בעגלה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בפברואר 2025 בשעה 12:21
יכל להיות שחסר לה המגע שלך והחום. במצבים כאלה אני ממש ממש ממליצה על מנשא. ואם זה קשה אז פשוט שלא היא תבקש אלא שאת תזמי את החיבוק/הרמה. נגיד ישבת לשחק איתה תגידי לה בואי שבי עלי לפני שהיא בכלל מבקשת או שאת מטיילת איתה ויש פתאום ספסל אז תגידי לה בואי נרים אותך ושבי איתה על הספסל וכדו'... שהיא תרגיש שאת רוצה בזה ולא היא זו שרודפת אחרי זה...

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

יש לי דילמה ואני מאוד אשמח לעזרתכן. כיום אני ובעלי גרים בעיר שלו, ואני מאוד מאוד לא מסתדרת פה מרגישה בודדה ועצובה. לא מכירה פה שום דבר ולא הצלחתי להסתגל (גרים פה שנה). ובגלל זה מחפשים עכשיו בשעה טובה וגם בהמלצת הרב הצדיק שלנו, דירה בעיר מולדתי. שיהיה לי נוח וקל. אנחנו בהיריון ראשון תודה להשם והיה לי ברור שאני רוצה לחזור לעיר שלי להרגיש יותר בנוח. עכשיו הדילמה היא כזו- מצד אחד רוצה מאוד מאוד לחזור לעיר שלי וגם הרב שלנו תומך בזה לאור הנסיבות. מצד שני, ההורים שלי שניהם עובדים והודיעו מראש שלא יוכלו לעזור ברמה השוטפת של להוציא להחזיר וכאלה (פה ושם כמובן שכן אבל לא קבוע). אז ככל הנראה אצטרך לקוות שבעבודה שלי יסכימו לי לצאת בשעה שלוש.. עכשיו למה הדילמה אתן שואלות? חמתי שאותה אני מאוד אוהבת ומכבדת, מאוד מתערבת לנו ואישה פרימיטיבית. כלומר, אני באמת מעריכה ואוהבת אותה אבל כן חד משמעית הם מתערבים ולא פעם זה סכסך בינינו. עכשיו אני שואלת ככה, היא כביכול מהצד שלה מציעה לי שהיא תהיה מעון לילד ותחסוך לנו הרבה מאוד כסף. ואני מהצד שלי גם רוצה מאוד לחזור לעיר שלי ולהיות בנינוחות וגם לצערי חוששת מההשלכות וכן קשה לי לומר את זה כי אני אוהבת אותה אבל אם בשלב זה של החיים אני מרגישה התערבות ברמה כזו אז אולי להיעזר בה ברמה הזו לא יהיה נכון עבורי? זאת אומרת, מה נכון עבורי? להישאר בעיר בעיר שאני לא אוהבת ולהיעזר בעזרה כל כך גדולה? או לחשוב על עצמי לעבור לעיר שלי ולהתפלל שהכל יסתדר? אני באמת נקרעת במחשבות ואשמח לעזרה
💬8 תגובות