בן דוד של בעלי בן אדם בגיל 40 פלוס מינוס נשוי ילדים הכל, ושבוע שעבר ביום חמישי דיברנו איתו הוא היה חולה מאוד וגם כל בני הבית שלו. הבן שלי לפני ניתוח ואנחנו שומרים עליו כמו על צמר גפן. היום בשעה 18:30 הוא מתקשר לבעלי. ״הילד ער? כן אבל נכנס להתקלח ולישון- 10 דקות אני בא״ בעלי לא הספיק לענות וניתק. אני רותחת מעצבים מהסיפור הזה תסלחו לייייי אני אומרת לבעלי תגיד לו שלא יבוא!! בעלי מתחיל לריב איתי לצעוק מה פתאום לא נעים איך אני אגיד לו תגידי לו את ! אני כבר מתחילה לאבד את זה , שלחתי לאישתו הודעה מאוד מכבדת וביקשתי שלא יגיעו, שיבואו בהזדמנות אחרת. בתגובה היא רשמה לי זה רק לכמה דקות, נהיה עם מסיכה באנו להביא לו מתנה. עד שהם הגיעו כבר היה 19, הילד אחרי מקלחת, גמור מעייפות ואני מתה מפחד ומתחננת לה׳ שלא יגיעו. מיותר לציין שהם הגיעו, לא שמו מסיכות, נישקו וחיבקו את הילד למרות שביקשתי לפחות לא לנשק. קראו לי היסטרית וצחקו עליי שאני לחוצה מדיי ויאללה מה את מגזימה, ״אני בריא, אני מרגיש בסדר״ ומשתעל אחרי 5 דקות. באמת שבסיטואציה אחרת ביום אחר לא היתה לי בעיה שיבואו. אבל גם שמו עליי פס אחד ענק לא כיבדו אותי בשום צורה, אז הראתי להם את זה. הייתי עצבנית, קצרה, לחוצה. לא הכנסתי אותם לבית יפה כביכול. ובעלי כל הזמן הזה פשוט נותןןןן להם ואחר כל עוד מתעצבן עליי שאני מראה להם ״עוינות״. נשמה, מי שלא מכבד אותי אני אראה לו את זה שירגיש לא נעים ויתבייש בעצמו. זהו פרקתי אני עצבנית חחחחח