קפיצת גדילה גיל חצי שנה הולך לישון לי כל יום ב12 בלילה מוכר למישהי? 🤦‍♀️מתי זה עוברר

סיפור הלידה שלי: אחרי שמלא ממכם ביקשו, הגיע הזמן שאספר🤭 בשבוע שבוע 38+5, ילדתי ישתבח שמו לעד. לידה 1, בן זכר. זה התחיל בזה שביום שישי 05/04 בשעה 09:30 הייתי בבית ופתאום התחילו לרדת לי המים. משהו מאוד מוזר, מפתיע, מרגש ומלחיץ בו זמנית. מים מוזרים עם כמו דימום, לא שקופים כמו שאומרים. ופשוט נוזל ללא הפסקה. כמובן ששטפתי את עצמי מהר ובעלי הסיע למיון. בזמן הזה אני ללא צירים, נטו ירידת מים. שהגענו למיון אתן כבר יודעות איך זה, קבלה, אחות, מוניטור ורופא נשים. זאת השרשרת. בזמן המוניטור היו צירים שבקושי הרגשתי האמת, האחות נדהמה שלא הראתי סימני כאב וציפתה לתגובה שונה. הפתיחה הייתה בין 1.5 ל2. והחליטו להשאיר אותי לילה באשפוז למעקב ואם תהיה התקדמות יורידו במהלך הלילה לחדר לידה. כמובן שנשארתי. בשעה 01:00 התחילו צירי לידה. כאב שלא ברא השטן. (כמובן שאין לי תלונות ותודה לה׳ יתברך 10 פעמים כמובן) צירים הפרשים של דקה. כאבי תופת. ציפיתי לכל 5 דקות ציר, כל 10 דק אבל לא כל דקההה. נכנסתי להתקלח אולי 5 פעמים ברצף, שמתי מים על הבטן על הגב וכל מה שבא לכן. ניסיתי להעזר בטנס, ואני רוצה להגיד לכן שזה שטויות באמת. לא עזר בעליל ואפילו לא הקל. לדעתי אם אתן שואלות אותי אפילו הגביר את הכאב. לאט לאט השעות עוברות.. הגענו לפתיחה 3 ואז פתיחה 4.5 בשעה 04:00 בבוקר. האחות הגיעה, בדקה וניסתה לדחוף לי אפידורל מרוב שהייתי כאובה. באתי חדורת מטרה שלא משנה מה אני לא הולכת לקחת אפידורל ואני רוצה ללדת בצורה הכי טבעית שיש. אז סירבתי. 04:20 הורידו אותי לחדר לידה. הצירים ממשיכים ומתגברים. החלטתי להשתמש בגז צחוק. והחליטו לתת לי פיטוצין. עכשיו מי שעברה לידה יודעת מה זה פיטורין וכמה שזה כואב. למי שלא יודעת - הקטע של פיטורין זה להגביר את הצירים ולחזק אותם. כמובן שראיתי כוכבים. ניסיתי להקליל את האווירה בזמן שבעלי ואמא שלי איתי ואבא שלי נמצא מחוץ לחדר הלידה. הרגשתי הגיבורה בסרט של עצמי. לא התייאשתי. הגז צחוק משפיע לא באופן ממושך. כל פעם צריך לשאוף, מחוברים לזה כמו לאינלציה. הייתה לי מיילדת מושלמת שחיזקה אותי ועזרה לי מאוד והקלה על חווית הלידה שלי למרות שהיה לא פשוט בכלל. בשעה 06:18 יצירת חיי יצאה ממני. הבן הבכור שלי, המתנה של חיי. בשעה 06:18 יצירת חיי יצאה ממני. הבן הבכור שלי, המתנה של חיי. משם הפכתי להיות אמא מאוהבת. הלידה שלי הייתה אמורה להסתיים לפני. מה שעיכב אותה היה החלק של התפרים. מרוב כאב לחצתי כשלא היה צריך ונחתכתי, הייתי ממש חירשת למה שנאמר לי והמשכתי ללחוץ עד ששמעתי את המשפט ״תרגעי, את חייבת להרגע. את מסכנת את עצמך ואת העובר״. שם כבר התחלתי להתאפס על עצמי ולנשוך שפתיים. המקומות שנחתכתי היו בעייתיים. אמנם מדובר ב3 תפרים. אבל לא פשוטים בכלל. את מי שזה מעניין - התפרים היו באיזור השפתיים, בפנים. והיו גם קרעים בצדדים. כמובן החליטו לתפור. קיבלתי זריקת הרדמה מקומית כדי שיוכלו לתפור וזה לא הספיק להשפיע. הרגשתי את התפירה מהתחלה ועד הסוף. והיה קרע נוסף שהיה בעייתי יותר. שבו לא הצלחתי לתת להם לטפל. ברמה שרצו להכניס אותי לחדר ניתוח עם הרדמה כללית כדי לתפור אותו. לא הסכמתי ועל זה אני נורא מתחרטת היום. כי אני עם כאבים של החיים עד עכשיו בגלל אותו קרע פתוח, יש לי הפרשות מוגלתיות משם ואני לא מצליחה ללכת, לשבת, לשכב, אפילו מתקשה להתקלח ושלא נדבר על זה שאני בקושי עושה פיפי וכמעט חיברו אותי גם לקטטר שתן. אבל תודה לה׳ הלידה עברה בשלום וזה היה שווה את זה. אין לי אפילו לא תלונה אחת. יש לי את הדבר הכי יקר בעולם ואין ספק שהייתי עוברת את זה בשבילו שוב. כולל הכל. וזהו, זו חווית הלידה שלי❤️ אוהבת אתכן!! ולמי שיש שאלות, תשאלו הכל טוב אל תתביישו💋

חיסנת את התינוק?

שליש אחרון... גם אתן מרגישות שיש לכן יותר קקי? הייתי עושה פעם ביומיים, היום כמה פעמים ביום....

שאלה.. הרופא הביא לי הפניה לסקר ביוכימי טרימסטר ראשון, זה נחשב ההפניה לשקיפות העורפית?

לא מבינה אם בעלי מורח אותי או שמה. הוא טוען שהוא אוהב לעשות סקס רק בלילה. כאילו בשעות היום לא מדבר אליו…. לא יודעת אם זה נכון או שהוא משקר. בכלל מרגישה בזמן האחרון שאני לא כזה מושכת אותו.