אני עם 4 ילדים צמודים ב"ה מסתדרת מצויין עם כל הקושי ושמחה בזה מאוד לאמא שלי תמיד יש הערות וזה כל כך כואב לי! למשל צריכה לקחת את הגדול לרופא , לא משהו דחוף מאוד פשוט משהו שקצת מפריע.. ואין רופא אחרי צהריים שבעלי בבית ואין מי שישמור על הקטנים ובואו, ללכת עם 3 קטנים בלי רכב זה מטורף ועוד לקופת חולים. אז שיתפתי אותה שתעזור לי למצוא פתרון אולי.. ומה היציאה הראשונה שלה? "לא יודעים להתמודד עם הילדים והעיקר מביאים ילדים" , "כשאתם הייתם קטנים הייתי הולכת איתכם עד סוף העולם ברגל כדי לקחת אותכם לאן שצריך" אבל אני גדלתי לבדדדד זה לא אותו דבר! זה לא מובןןןן? אני פשוט לא מבינה את החוסר פירגון הזה כל הזמן בהיריון אני מפחדת לספר לה כי אני לא יודעת איך תגיב זה כל כך מתסכל אותי !!!!! נמאס לי מזה כבר!