בגיל 4 חודשים התינוק מתחיל לזהות פנים ולראות קצת יותר טוב, לכן כל דבר גורם לו לחשוש יותר והוא זקוק לפרצוף מוכר. בגיל הזה יש קפיצת גדילה מאוד רצינית שהיא בערך הקפיצת גדולה הכי סיוטית שקיימת. העובדה שהם רואים טוב יותר הופכת אותם גם לסקרנים אבל גם לפחדנים. מה שלך נראה כמו עציץ על עדן החלון, מבחינתו זה ״הו מיי גאד !!!!! מעולם לא ראיתי דבר כזה!!! מה זה????״ לכן את תחווי בעיות בשינה, רצון לידיים, רצון לקרבה ופנים מוכרות. אצלנו הילד לא היה מוכן שאף אחד יחזיק אותו מלבדי. סבלנות - זה יעבור.

צפי גם לקשיי האכלה בגלל הסחות דעת מרובות. אני בתקופה הזאת האכלתי בחושך.

זוכרת שפעם אחת הקפצתי את הכלבה לספר והשארתי אותו עם אמא שלי. שלוש דקות אחרי אני מקבלת שיחות מאמא שלי שהילד צורח את חייו. איך שהגעתי הוא נרגע.

שתביני שהלכתי לעשר דקות גג