ילדתי לפני חודשיים ועכשיו בא לי לספר את סיפור הלידה שלי עם היפרדות שלייה🥹 שבוע 33+6 יושבת בסלון רואה טלוויזיה,פתאום מרגישה כמו זרם מתפרץ ממני,קמה בבהלה רואה על הספה שלולית דם טרי.באינסטינקט מורידה ממני את המכנס וקולטת שיוצא ממני מלא מלא מלא דם.כמות מאסיבית מאוד.כל הרגליים שלי דם הכל דם!!!קוראת לבעלי שיבוא,הוא רואה את זה וישר מתקשר להזמין אמבולנס האמבולנס מגיע עולים לבית חולים.אני בדרך לשם בטוחה שזהו,הלך ההריון!!אין מצב שהעוברית שורדת עם דימום כזה מטורף מגיעים לבית חולים,דבר ראשון מחברים אותי למוניטור-רואים דופק ותנועות🥹🥹🥹הקלה מטורפת!! משם לוקחים אותי לחדר צירים להיות מחוסרת 24\7 למוניטור.רואים שיש לי צירים ומשאירים אותי בחדר הזה יומיים.כשנגמרים הצירים והדימום הרגע מעבירים אותי לאשפוז במחלקת הריון בסיכון,מסבירים לי שככל הנראה מדובר בהיפרדות שלייה אבל לא יודעים אם היא חלקית או מלאה(היפרדות מלאה משמעותה שלאט לאט לא מגיע חמצן לעוברית וזה נגמר במוות עוברי) מתאשפזת במחלקה כ3 ימים ולאחר מכן רואים שאין דימום בכלל,אין צירים,ומחליטים לשחרר אותי הביתה לשמירת הריון מלאה.לא לעבוד,לא לזוז יותר מדי יוצאת הביתה מאושרת אחרי שבאשפוז בכיתי כל יוםםםם והייתי בדיכאון. הספקתי להיות בבית יום אחד עד שהלכתי לשירותים ופתאום ראיתי שוב דם טרי בכמות גדולה בתחתון שוב הסרט חוזר על עצמו,אולטרסאונד,יש דופק ותנועות,חדר צירים,יש צירים,עוברת למחלקת הריון בסיכון אבל הפעם אומרים לי גברת-הפעם את נשארת איתנו עד הלידה!!! אני כבר בשבוע 35 מדוכאת של החיים לא מפסיקה לבכות,איך אני אשרוד כל כך הרבה זמן באשפוז???בבית חולים??? מגיע יום שישי בבית חולים וממש נשברת.אומרת לבעלי שאני לא יכולה יותר!רוצה הביתה!לא רוצה להיות פה!!!!לא מפסיקה לבכות וזהו נשברת לגמרייי אחרי כמה שעות מגיע הערב אני הולכת לישון פתאום מתוך שינה מרגישה זרם יוצא ממני,קמה בבהלה בטוחה שזה שוב דם.שולחת יד רואה שזה שקוף ומבינה שזאת ירידת מים(אני כבר בשבוע 35+4) ישר בעלי רץ קורא לאחיות ורואות שאכן ירידת מים מפה הפרטים כבר פחות מעניינים אבל ילדתי את ביתי היפה והבכורה בשבוע 36 בדיוק!!!תודה לאל וכשהשלייה יצאה אכן ראו היפרדות קטנה שגרמה לכל הבלאגן מאושרת!