אני מרגישה כישלון , אסביר .. עד עכשיו הייתי בהנקה מלאה ועם הזמן המצב הנפשי שלי הדרדר .. אני מאובחנת עם CPTCD ודיכאון אחרי לידה .. אחרי הלידה של הקטנה שלי מצבי הנפשי ופיזי החמיר (יש לי בנוסף פיברומיאלגיה ונזק פגיעה עצבית שנעשה לי בהחדרה של האפידורל) כואב לי לעמוד ללכת להתכופף ממש עד כאבי תופת תוך מספר דקות והתרופות שתומכות הנקה גם בנפשי וגם בפיזי לא עוזרות ולא מזיזות כלום .. והרופאים כבר אומרים לי שדרוש לשלב תמ״ל בטווח זמן שאני מקבלת תרופות כי רק ככה זה יעזור לי (תרופות שלא ניתן להניק בהן 7 שעות מרגע לקיחת התרופה) הייתי אפילו במיון של בריאות הנפש בגלל התמוטטות שחוויתי וכל כך רציתי קיוויתי להמשיך להניק למרות הכאבים למרות המצב הנפשי אבל אני כבר אפוסת כוחות , כאובה , וממוטטת . בעלי שתמך בי וידע כמה זה חשובה לי ההנקה פשוט אמר לי - די שהילדה צריכה אמא בריאה.. אני יודעת שתמל זה לא בושה אבל אני מרגישה שהחלב שלי הכי טוב בשבילה ואני כל כך לא רציתי לתת לה תמ״ל ..נתתי .. אשמח למילים מחזקות אני פשוט מרגישה חרא ..