דיכאון לאחר לידה אני 20 ימים אחרי הלידה ואני פשוט שבר כלי, גוף ללא רוח. אני…

לפנות לגורם מטפל חד משמעית, אין רקורד לזה! זה חיסיון רפואי. דכדוך לאחר לידה הוא טבעי אבל אם זה לא עובר זה מחייב לערב איש מקצוע , ממליצה לך לשתף מישהו קרוב בנושא ולקבל עזרה, את אמא טובה תמיד תזכרי את זה ולקבל את העזרה הזו יהפוך אותך לאמא עוד יותר טובה!

חיבוק ענקי קודם כל. כולן עוברות את זה ברמה כזאת או אחרת תתחילי בלשתף אנשים אהובים, כל מי שרק אפשר זה ממש עוזר כשפורקים את זה החוצה למה ואיפה לדעתך זה יכול לפגוע בך בעתיד? זה לא שעשית משהו רע למישהו.. תבחרי בעצמך ובילד שלך, כל השאר לא רלוונטי אפשר ויוצאים מזה!! זה לא מחלה כרונית

זו תקופה מלאה בהורמונים! זה בסדר להרגיש ככה אבל את חייבת לשתף את האנשים הקרובים אלייך לקבל עזרה, אין בזה שום בושה❤️

קודם כל חיבוק גדול, זה ממש נורמלי להרגיש ככה את ממש רק ילדת וההורמונים חוגגים. יחד עם זה כדאי לדבר עם מישהו ולא להיות לבד יש בתי חולים שמציאים קו התקשרות אפשר לפנות לשם בשלב הראשון.

אחותי היקרה הייתי שמחה לקבל תטלפון שלך ולעזור לך 💞

זו תקופה רגישה מלאה בהורמונים יש לך עזרה? משפחה? בעלך? תעזרי בהם ואני כן ממליצה לפנות לגורם מטפל את יכולה לפנות לאחיות בטיפת חלב יעזרו לך

הייתי שם גם 💔

אויש יפתי קודם כל אנחם אותך שזו תופעה טבעית שקורית לכולן אחרי הלידה עקב הצפה של הורמונים וזה מרגיש ממש מיני דיכאון אחרי לזה, היא נקראת ״בייבי בלוז״ ואמורה לעבור אחרי בערך חודש/חודשיים… כמובן שצריך להיות במעקב ולראות שהמצב משתפר ובמידה ולא לפנות לאיש מקצוע! 20 ימים אחרי לידה זה ממש טרי, החיים שלך עוברים טלטלה מטורפת ומשתנים מקצה לקצה, זה ממש בסדר אם זה לא מרגיש לך טבעי או שאת לא מרגישה את ה״חיבור״ או הניצוץ הזה שכולם מדברים עליו, אף אחד לא מדבר על החלק הפחות חיובי של אחרי הלידה, זו תקופה קשה ומבלבלת. תהיי בחמלה עם עצמך, תקיפי את עצמך באנשים שאוהבים ודואגים לך ותיקחי כל עזרה אפשרית! אל תפחדי לשתף, וגם אל תפחדי לפרוק, אף אחת מאיתנו לא הכינו להיות אמא וכל אחת חוותה תחושת ״כישלון״ כזו או אחרת, עם עניין ההנקה בפרט. תזכרי שזו תקופה שתחלוף, מבטיחה לך שעוד תראי ממנו ימים טובים ויפים 🩷