תגידו כמה בעלי מבולבל? אתמול נשארתי עם ילד חולה בבית ותינוקת. אותו הקפיצו לעבודה, בערב ההורים שלו באו אז תוך כדי הכל, הכנתי סיר של עוף, בשר אורז וסלט ביצים. ואוכל לתינוקת. הוא הגיע שלוש שעות לפני כניסת שבת כל הבית על גלגלים, ניקיתי בשעתיים הכל והוא איתם. אחרי כל זה ההורים שלו באו אז לארח אותם, אחר כך לסדר אחיהם. בלילה הייתי ערה מאחת וחצי עד שלוש כי הקטנה בכתה ובגדול קם לפיפי וצריך עזרה ובשאר הזמן מתעוררת עם חצי עין להניק. בעלי קם להיות איתם כי לא הצלחתי לקום בשמונה קמתי אליהם ף, כל הבית בלאגן, כלים של אתמול, כביסה שתליתי ועדיין במתלה, הגדול שלי עדיין לא אכל ארוחת בוקר רק ממתקים. בעלי עם כוס נס עוגה כאילו הכל טוב מחכה למשפחה שתנקה. אך שקמתי ישר לטירוף של שניהם, תוך כדי מנסה להוריד כביסה שתקוע באמצע הבית שני מיתלים. הקטנה הפיילה מהיד שלי את הצלחת כל בטרמפולינה שלה עגבניה, בעלי בורח לכלים ..אחרי כל זה אני מסבירה לו שיבוא לעזור לי והוא בשלו ממשיך בכלים, ואז כבר יצאתי עליו שהוא לא מעריך כלום מרגישה שאני שיפחה. השבוע חזרתי לעבוד, אני עובדת מחוץ לעיר רחוק מההורים , עברנו לעיר של ההורים שלו. חוץ מלהוציא אותם פעמיים בשבוע הכל עלי. כולל הניקיון, כולל האוכל. השבוע נשארתי ערה עד אחת וחצי בלילה כדי להספיק להכין לקטנה אוכל ולעשות כלים כשהוא נוחר בספה. פשוט באמלי להתגרש ממנו כי חוץ מלהעמיס עלי ולראות רק את עצמו הוא לא עושה כלום. כנראה שאלו צפיות גדולות מדי לקחת חלק בגידול הילדים והבית בייחוד שלא עשה יותר מידי בחופשת לידה שלי וזה השבוע הראשון שאני עובדת ופאקינג מבזבזת את החיים שלי על הכביש שלוש שעות ביום כדי שהוא יהיה קרוב לאמא שלו כמו ילד שלא השתחרר ממנה. פשוט מתחילה להרגיש כלפיו דחיה נוראית .