רוצה ואף צריכה את תמיכתכן- לפני כחודש נולדה ילדתי. בילדה ראשונה. תמיד חשבתי כמה אני מוכנה להורות אבל באמת שאחרי שהילדה נולדה, הבנתע שכלום לא הכין אותי למה שאני חווה. מצד אחד- אני יודעת שכל אמא טריה חווה את התחושות האלו. שכל תינוק בוכה, לא ישן בלילות, גזים וכד׳. אני יודעת שמה שאני עוברת הוא לא חריג. אני לגמרי עם רגלים על הקרקע ובמודעות גדולה לתחושות ולרגשות שלי. אבל… ממש קשה לי! אני מרגישה שהגל סוגר עליי. אני מרגישה שהחיים שלי ממש השתנו! מצד אחד אושר שלא ניצן להסביר במילים ומצד שני אתגר כל כך גדול שניצב בפניי! אני גם יודעת שזה זמני והכל יחלוף בעיתו ובזמני והילדה תגדל ויגיעו זמנים טובים ואף קלים יותר! קשה לי שהשגרה היא האכלות, בכי ושינה. קשה לי שעם רדת החשיכה אני נכנסת לכוננות למה שיביא איתו הלילה, קשה לי העייפות, אני מתגעגעת לבעלי. פשוט קשה לי. אני ממש מחכה שהחודשים יחלפו והבית יתחיל לתפוס שגרה של שינה מסודרת, שינה רצופה, יכולת לבלות מחוץ לבית. אבל בינתיים- קשה לי!

מה תעדיפו לידה רגילה או לידה קיסרית ולמה?

אני חודש קודם עברתי הריון כימי…. בבדיקת בטא שגיליתי על ההריון כימי כבר ירד ל3… ככה שיתאפס מהר מאוד. מהדימום התחלתי לספור…. אתמול הייתי אמורה לקבל ועדין לא קיבלתי. אני תמיד מקבלת אחרי 28 יום בול. יכול להיות הריון???? לחכות עוד כמה ימים? מה לעשות?

שבוע טוב אהובות יש לי שאלה אם אפשר לאכול פולנטה בהריון בכלל ההריון?

אחרי לידה ראשונה בזירוז אני עם תפרים.. אמא שלי טוענת שבקושי חתכו אותי וזה חתך קטן עברו כבר 11 ימים מהלידה והכאבים לא מרפים לוקחת משכחי כאבים שמה מגנזיום קר אבל כלום לא עוזר .. מה הייתן עושות במקומי? אמרו לי שזה עד שבועיים אמור להתאחד

בנות איזה עגלה אתן ממליצות ?