פוסט פירוק! קצת ארוך ובבקשה תתנו לי עצות נבונות אם יהיו. אני מרגישה רע ! אמא רעהההה! רעיה רעה! פשוט מפלצת. אני סופסוף בהריון שחיכינו לו וציפינו לו ועבדנו עליו קשות טיפולים אכזבות עד הרגע שזכינו להיפקד בחסדי השם תודה לאל🙏🏽 שכחתי כמה אני יכולה להיות עצבנתי והיום ממש התעצבנתי על בעלי ועל הילד שלנו (בן 3), מרגישה שבעלי לא מבין אותי ומרגישה שהבן שלי נורא נהיה קנאי אליי מאז ההריון ואובססיבי יותר מהרגיל ובבוקר חטפתי קריז על בעלי ביקשתי ממנו שילך שבת להורים שלו שאני רוצה שקט ואז כל היום הייתי לבד עם הילד. והילד חירפן אותי לא נתן לי לשתות את הנס בבוקר נכנס לי למטבח באמצע בישולים מתעסק בכל דבר שבסביבתי כדי למשוך אליו תשומת לב וממש לא הייתי במוד ונורא כעסתי עליו והוא המשיך לעשות לי דווקא עד שצרחתי עליו את חיי וכבר רעדתי ובכיתי מעצבים והוא המשיך תוך כדי שאני בטירוף ומעצבים צבטתי אותו והוא התחיל לבכות ועלה לישון צהריים. הבנתי שחלק מההצקות שלו היו דרישת תשומת לב באופן שלילי וגם עייפות (הוא עדיין ישן צהריים ) אבל לא הייתי פנויה רגשית כדי באמת לתת לו את המענה שהוא זקוק לו. כשהוא קם כמובן שחיבקתי נישקתי ביקשתי סליחה ובכיתי כמו תינוקת מהרגע שצבטתי אותו עד שקם 3 שעות רצוף הרגשתי רע עם עצמי. כשהוא קם הכנסתי אותו להתקלח וראיתי שיש לו סימןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!! מהצביטה פשוט סיימתי לקלח אותו ביקשתי מאחי שיבוא להיות איתו ויצאתי מהבית לא מסוגלת להסתכל לילד שלי בעיניים איך הייתי מסוגלת לעשות דבר כזה פשוט ברחתי מהביתתתתתתת ולא מפסיקה לבכות אני פשוט רעההההה!!!!!