היי בנות שלא חזרו לעבוד אחרי החופשת לידה ממה התפרנסתם הכוונה לדברים קצת מותרות לא חלילה להגזים אבל פה ושם בתי קפה דלק סיגריות בגד פה ושם כאלה קצת בזבוזים שכל אישה חייבת כי בעלי אומר שהוא לא צריך לממן לי את המותרות האלה ואני באמת לא אחת שמגזימה אבל אם אני לא אוכל לעבוד איך אני אחיה
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בפברואר 2025 בשעה 16:47
שאלה.. את דואגת לבית? את דואגת לתינוק/ת? לשים תינוק בגן בגיל 3 חודשים זה קשה מאוד, לא יודעת אם כבר ילדת.. אבל בגיל הזה הוא לגמרי תינוק! כל כך קטן. לא מתקשר ולא יכול להגיד מה מפריע לו. ורק אתם ההורים ואת בעיקר יודעים מה הכי טוב בשבילו. אז אם יש אופציה להשאר עוד בחופשת לידה עדיף. בשבילו/ה. בעלך לא צריך לממן לך, אבל אתם ביחד בזה. וכשאת "בחופשת" לידה, אז את צריכה למלא את הזמן שלך בדברים, להתאוורר, למלא קצת את הנפש, להזיז קצת את הגוף.. ותמיד לזכור, שאת עובדת קשה מאוד, חופשה זה לא. לדאוג לתינוק זה עבודה של 24/7.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בפברואר 2025 בשעה 20:10
בטח ובטח שהוא צריך לממן את זה אתם משפחה ואת דואגת לילד/ה וזו עבודת העבודות פשוט לא בשכר אז שיתעורר על החיים שלו ומהר את לא צריכה להיות כמו איזה קבצנית לכמה שקלים ממנו באותה מידה הוא יכול להישאר בבית ולגדל את הילד ואת תעבדי ולא תרשי לו לקבל כסף כי הוא כאילו לא עושה כלום ורק את זו שעובדת 🫨🤯

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

זה הולך להיות פוסט קצת ארוך בעלי וחברים שלו קשורים מאוד מגיל קטן רגילים לצאת המון. במהלך הנישואים שלנו הם היו יושבים כל שבוע ואחר כך יוצאים לבר. תמיד אמרתי לו שאני לא מתה על הרעיון שהם יוצאים לבר אבל בלעתי את הצפרדע.. הוא אמר שזה שטויות כולה יושבים שותים בירה בבר אבל משהו בי הרגיש שזה לא שייך ושיש שם מלא פיתויים במיוחד שאנחנו זוג דתי. בקיצור, לפני חודש הוא יצא איתם לבר והוא עשה מעשה שהיה פתח עצום לבגידה, לא בגד אבל זה היה יכול להוביל לזה. אמרתי לו שאני מתגרשת ממנו והוא התחנן על נפשו שלא אעשה כלום ושהוא מצטער והיה שיכור. אמרתי לו שבחיים לא אשכח לו את זה אבל החלטתי שנמשיך עם כל הכאב והעצבים. הבנתי שהחשש שלי היה מוצדק, ידעתי שעליו ספציפית אי אפשר לסמוך עם החברים כשהוא שיכור (עזבו את זה ששבוע אחרי שהתחתנו הוא ישב עם חברים שלו בבית של אחד מהם ויצא אחר כך לבר ולא סיפר לי שיצא לבר, ואיך גיליתי את זה? הוא בטעות התקשר אליי וידיאו, עניתי וראיתי אותו יושב בבר🤦🏻‍♀️) בקיצור, קשה לי לסמוך עליו, זאת האמת לצערי. חברים שלו שבוע הבא יורדים לאילת, רובם המוחץ רווקים ורק עוד 3 נשואים. בעלי בדיכאוןןןןן שהוא לא יורד איתם לאילת, ובשיא הכנות? אם היה גבר שאפשר היה לסמוך עליו לא היה אכפת לי אם היה הולך איתם. אבל הבן אדם עשה מה שעשה וואלה כרגע, קשה לי לסמוך עליו. בהמשך שיוכיח את עצמו ואבנה את האמון שלי מחדש אז יהיה לי יותר קל עם ההבנה שהוא איתם בחופשה, אבל אחרי מה שקרה-קשה לי לסמוך עליו. אני לא ארדם בלילה כשאדע שהוא יוצא איתם בחמישי למועדון שם. לא אסמוך עליו בתקופה הקרובה ובצדק! הפואנטה של הפוסט היא שהוא שאל אותי אם אכפת לי אם יסע איתם ל2 לילות, כאילו אתה לא מתבייש? עבר כולה חודש מהמעשה הנוראי שעשית, איך אתה לא מתבייש לשאול אותי אם אכפת לי שתלך? ברור שאכפת לי שתלך. נראה לך שאחרי חודש אסמוך עלייך? והוא מצידו עצבני שאני ״לא נותנת לו״ ובדיכאון שהם הולכים והוא לא. גם איך הלב שלך יכול להתגבר על זה שלא תיהיה עם הבת היחידה שלנו יומיים? היא בת חודש וחצי, פיצית. איך לא אכפת לך? בקיצור נמאס לי כבר. כל היציאות שלו עם חברים שלו הורסים לנו את הזוגיות, עושה לנו רק רע ואין שום דרך להפריד ביניהם, זה כמו אחים. מה עושים? קשה לי כבר אני לא יכולה יותר
💬27 תגובות