מה עושים עם העייפות של תחילת הריון ? אני רצינית אני לא מצליחה לתפקד מרוב שאני עייפה כל היום מהרגע שאני קמה יש לי תינוקת בבית בעלי בצבא ואני גרה רחוק מההורים והם עדיין לא יודעים בכלל על ההריון בא לי לישון והבת שלי כל היום משתוללת בת 8 חודשים איך אתן מסתדרות אני עוד שנייה נרדמת עליה

בעלי חולה נפש אין לי מילים. הנישואים שלנו בכללי הם מאוד טובים והכל בריא עד הרגע שאנחנו רבים ולרוב על שטויות וכל פעם שאנחנו רבים גם אם זה מתחיל בטוב בלי ניסיון לריב הוא מעצים את זה להר!!! מתחיל להרגיש אשם וקשה לו, הוא מבחינתו קשה לו לבקש סליחה ולהודות שטעה, הוא מנסה להשליך עלי את האשמה ולדבר כמו אומלל- ״אמן שאלוהים יקח אותי״ , ״למה אני צריך לחיות בכלל?״ ״שאני ישרף וזהו״ ״הלוואי שיתקע לי בגרון האוכל״ משפטים כאלו של חולה נפש שכלכך הרבה פעמים ביקשתי שיפסיק!!! ושתבינו שאיך זה התחיל? אמרתי לו תקשיב תפסיק לעשות כלים עכשיו כשקבענו שמבשלים. אחרכך נעשה, למה במקום לקצוץ בצל התחלת כלים?״ הוא התעצבן והפך את זה למשהו קיצוני. זה לא מגיע בחיים לאלימות כי הוא לא כזה, הוא נורא עדין פשוט לדעתי זה מה שהוא שמע בבית כל החיים. הוא הרבה פעמים משתמש במילים שאבא שלו אומר ובכללי הזוגיות של ההורים שלו תמיד הייתה גרועה והיו ביניהם ריבים פי מיליון יותר גרועים מה שיש ביני לבינו אלו ריבים עדינים ופשוטים שהוא פשוט הופך להר מכלום. מה אפשר לעשות?