צריכה שתתנו לי את נקודת מבטכן כי אני באמת אובדת עצות כבר😢 קצת רקע: בעלי ואני 9…

סליחה אבל זה נשמע שבעלך זקוק לטיפול ויפה שעה אחת קודם . אני התגרשתי על משפט כזה שנאמר רק פעם 1 ובצחוק אבל לא היה דרך חזרה לאחר מכן . מגיע לך מישהו שיאהב אותך ויעריך אותך אני בטוחה שאת אישה מקסימה (חלילה לא אומרת. שבעלך לא אבלאניכן אומרת שתנסי ללכת איתו לטיפול או משהו מהסגנון כי זה נשמע שיש לו פיצול

תנסי טיפול זוגי ותראי אם יש עם מי לעבוד, אולי אפילו קצת להוריד עבודה ותהיה לו יותר אנרגיה לבית

אני במקומך לוקחת את הילד ונוסעת לאמא שלי לבנתיים שיהיה לבד כמה ימים נראה אותו מתמודד

וואי נשמע קשוח😔💔 הוא תמיד היה מתנהג אלייך ככה?או שבהתחלה כן היה בסדר?

טיפול דחוף, ילדים מאושרים לאמא מאושרת תעשי שינויים בשבילך ובשביל ילדייך מתוקה אני למדתי אם אין כבוד הדדי האהבה בורחת

טיפול זוגי ואם זה לא אופציה מבחינתו... אז את לא צריכה להשאר ולסבול...

אני רוצה להגיד לך משהו. תנסי להקשיב לי מניסיון שלי כי אין חכם כבעל הניסיון. אני נשואה 4 שנים עברנו תקופה מאד מאד מאד קשה בשנה וחצי האחרונות עד לפני חצי שנה שהכל השתנה .. אני לא אפרט מדי אבל בגגול לא היה כסף ברמה של אפילו עשרה שקלים לחלב כזה, אני חולת קרוהן ומצבי היה מאד קשה פיזית והייתי בדיכאון מאובחן. מצב שבאמת היה קשה ברמות! בעלי עבד אני לא עשיתי כלום בגלל המצב. הייתי אמורה לקבל קצבה וביטוח לאומי דחה אותי במשך 8 חודשים ונכנסו לבור מטורף ובלאגן שלם. אני אקצר.. קיימנו יחסים בשנה וחצי הזאת אולי 8 פעמים ואני לא מגזימה.. שרדנו את היום יום בצעקות, לא היה יום שלא דברנו על גירושין, בכי, ניסיון לשרוד הייתי עם מחשבות אבדניות.. באמת קשה. בתוך כל המצב הזה וכשלא היה לי כסף, החלטתי שלפחות אני רוצה שהזוגיות תשרוד כי כדי לחיות במצב כזה צריך בסיס טוב. זוגיות. לא חיכיתי שבעלי יתן לי חיבוק, מילה טובה כשהייתי עושה משהו או כל דבר אחר.. החלטתי לכתוב לו כל יום אבל כל יום משהו קטן בבוקר. אהובי, שיהיה לך יום מוצלח אוהבת ומעריכה אשתך. כל בוקר מאז שהחלטתי לעשות את זה. כשהיה לי כמה שקלים קניתי לו משהו קטן ליד, כשלא היה - השארתי רק את המכתב. אחרי בערך שבועיים אני אוחזת שהוא מגיב למכתבים שלי, הוא היה יוצא שעה וחצי לפני שאני קמה. אני קמתי לארגן את הילדה לגן ורואה שעל המכתב הוא כתב לי אני אוהב אותך מאד תודה על המכתב ככה לאט לאט כל יום אני כותבת לו הוא מחזיר לי. נוצר איזה שהוא חיבור שלא היה תקופה מאד ארוכה חזרנו לאט לאט לקיים יותר יחסים, העצית לו לקחת אותו לעבודה לנסות לקום איתו עדי שיהיה יותר זמן לדבר יחד כמובן עדיין היה מצב מאד קשה כי כלכלית היה קשה והיינו צריכים לשרוד את היום יום בואי נגיד שאני אכלתי ושרדתי את היום יום עם קרח ובעלי חי על קפה זה היה העניין בערך. מדי פעם הלכתי לאמא שלי ולקחתי משם מלא מלא מלא דברים לבית. אני אסכם ואגיד לך משהו. ברגע שרק החלטתי להעניק לו ולא לחכות שזה יבוא ממנו כי ידעתי שהוא עייף וקשה והמילים על גירושין היו מ- פה לחוץ והכל שטויות. כשדברים נאמרים בכעס ברוב המקרים אין יותר מדי משמעות לדברים. מאז אותו מכתב ראשון, הרגשתי פיזית יותר טוב, הצלחתי למצוא עבודה קטנה קרובה לבית, לא משנה שאחר כך התפטרתי ממנה בגלל שלא אהבתי את המקום אבל לאט לאט גם הנפש שלי היתה יותר בטוב. ויותר מזה ראיתי שם אום איכשהו בעלי מצליח להרוויח יותר. שינוי קטן שאני לקחתי ביוזמתי כי החלטתי שאני רוצה שינוי ויש אהבה והחיים משגרים (לשון שגרה) את כל העניינים הטובים ועושים אותם כמובן מאליו. תלמדי לצאת מהשגרה ותראי אני מבטיחה לך שיהיה לכם טוב יותר ושיפור עצום. כשהוא חוזר מהעבודה שיחכה לו צלחת קטנה עם קפה עוגיה ומכתב קטן. ככה כל יום אל תצפי לקרות שינוי מהר אבל נשבעת לך שזה יקרה. בהצלחה

לפני טיפול זוגי ממליצה לך באמת מהלב שלי, תעשי את מה שכתבתי.. אם תעשי את זה ככה כל יום בתקופה מסוימת ולא תראי שינוי.. צפני לטיפול זוגי אולי יש בעיה אחרת. אבל 99% מהמקרים זה רק עניין של הדברים שבשגרה והרצון לראות אחד את השני. אל תצפי לקבל ממנו מהר קודם תתני מעצמך באמת שתי שניות מכתב ותראי שיהיה שינוי!!