אוטוטו שבוע 17 ב"ה וצריכה עצה לגבי העישון הפחתתי משמעותית מכמות הסיגריות שהייתי מעשנת לפני ההריון אבל בשום אופן לא מצליחה להפסיק קרה פה למישהי?
💬11 תגובות

תגובות (11)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בפברואר 2025 בשעה 18:39
היי באותו מצב כמוך הריון שני צמודים בהריון הראשון עישנתי 2-3 סיגריות כל יום והרגשתי נורא עם עצמי כרגע בהריון שני ועדיין לא מצליחה להפסיק לגמרי מעשנת 1-2 כל יום הכי קשה בעולם ומי שלא מעשן לא יבין את זה .
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בפברואר 2025 בשעה 18:45
אני הייתי מעשנת קופסא ביום ופשוט יום אחד לקחתי החלטה והפסקתי זה גם הרבה פסיכולוגי, תחשבי על זה שיש לך תינוק בבטן שזה יכול לעשות לו נזק, וזה כבר יעשה את העבודה של המצפון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בפברואר 2025 בשעה 18:45
ולא היה לי קל להפסיק בכלל רק בא לי לעשן כל היום אבל אני תופסת את עצמי חזק כי יש לי מטרה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בפברואר 2025 בשעה 19:17
הקושי העיקרי הוא בשבוע הראשון יכולה להעיד על עצמי שאני מעשנת כבר הרבה שנים כולל מטופלת בקנאביס רפואי וברגע שגיליתי על ההריון הפסקתי ביום אחד. חכיתי הרבה זמן להריון הזה ועברתי לא מעט בדרך לשם, ברגע שהוא הגיע עשיתי הכל כדי לשמור עליו ועלי . מודה שבשבוע הראשון היה לי צורך ובעיקר געגוע לרגעים מסוימים ביום עם הסיגריה. אבל זה עובר ואחרי שבועיים בכלל לא חושבים על זה במהלך היום. כן חושבת שאחזור לעשן אחרי הלידה, אבל אין לדעת. בהצלחה 🫶

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי, אשמח להתייעצות. אני חיה בחרדה כלכלית נוראית!!! לא נרדמת בלילות. והאמת מה שאבסורד זה שבעלי ואני מרוויחים טוב. בעלי מרוויח 26 ברוטו ואפילו קצת יותר עם ההטבות. ואני עצמאית, אז זה משתנה אבל בחודש חלש מרוויחה 13 בערך, בחודש חזק יכולה להתקרב ל25. (ברוטו, יש הוצאות עסק וכו). ובעלי מושקע גם במניות שמניבות אחוזים יפים. זה באמת לא רציונלי זה רגשי. שריטה. כבר לוקחת כדורים התחלתי לקחת ציפרלקס מרוב דאגות. העניין שאנחנו חיים ממש בעליבות בגלל החרדות. מה שנקרא ״תודעת עוני״. שלבעלי פחות יש, אבל אני כבר משפיעה עליו עם החרדות שלי. מחזיקים רכב אחד קטן מיני שלא מספיק(למרות שכבר ממש מרגישים צורך בעוד אחד). בחו״ל היינו פעם אחרונה לפני שלוש שנים. יש שני ילדים. בית לא קנינו כי אין הון ראשוני מספק עדיין. כך שחייב לחסוך גם במקביל. אני באמת רוצה לעלות ברמת החיים קצת, לשכור דירה באיכות טובה, חדשה נעימה. לשדרג את הרכב. יש לי חברות שמכניסים אצלם למשק בית חצי מאיתנו ומרגיש לי שחיים פי אלף יותר טוב מאיתנו. זה הזוי. השאלה שלי, היא בעיקר בנוגע לשכר דירה. אין לנו הוצאות חריגות סטנדרט כזה. ויש 2 ילדים. על איזה רף של שכ״ד הייתם הולכים, כדי לחיות ברמה טובה אבל עדיין שיהיה תואם את ההכנסות שלכן? ושישאר משהו בכיס (חיים במרכז ככה שיקר). אני באמת רוצה להבין מה נורמלי כי השיקול דעת שלי לא תקין ועם המוח החרדתי שלי אני מסןגלת לגור בפחונים.
💬13 תגובות