אשמח שתגידו לי אם נהגתי נכון עם הבן שלי אני נאכלת כבר כמה שעות 😓. ילד בכיתה א׳ מקסים גאון ורגיש. יש לו חוג שבועי שהוא אוהב ברמת על מחכה לו כל השבוע. היןם כשבאתי לאסוף אותו מהחוג משהו שם טכני לא הסתדר לו והוא חטף התקף זעם פסיכי שנגמר בזה שהוא בוכה וצועק לי שתקי וצובט לי את היד בנוכחות כל העולם בערך. לרוב אני מאוד טובה בלהרגיע את הילד שלי אבל משהו בפומביות הזאת שיתק אותי לא ידעתי להתנהל והתפוצצתי בזעם רק בתוכי וכשיצאנו צעקתי עליו בטירוף באוטו (לא אופייני לי בכלל) וגם הענשתי אותו ששבוע הבא הוא לא הולך לחוג. הוא מפסיד שיעור כעונש. הייתי חייבת לשים גבול מאוד חריף וחד. שקשור גם למקור ה״בעיה״, זה מה שהגבתי באינסטינקט ואני כבר אעמוד בזה כי כבר את המילה שלי אני לא יכולה לשבור. השאלה אם עשיתי דבר נכון בכלל ואם עונש זה דבר יעיל. באמת לא יודעתתת אני נאכלת אני במועקה מאז ואני מרגישה כשלון!!

בנות אני באמת צריכה עצות ואם אני חייה חיים נורמאלים ? אני אשת בית עם שתי בנות מהממות אחת בס 5 השניה 5 חודשים בעלי פתח עסק חדש הוא כל היום ממש כל היום לא בבית משעה 8 עד6 הוא בעבודה וכשהוא בא לשעתיים הוא יושן ואז קם מתקליח וחוזר לעבודה עד שעות מאוחרוץ עכשיו השעה 1:20 והוא עדיין לא פה הוא בקושי רואה את הבנות לא משחק איתם לא כלום אין לנו רגע לבד לא יושבים מדברים ביום לילה צהריים אין לנו דוח שייח בכלל אני כל היום בבית מיום חמישי שבוע שעבר עד היום חמישי לא יצאתי מהבית אבא שלי בא לקחת את הילדה לגן כי בעלי בשעות הבוקר לא מתאפס הוא חייב מקלחת לעשן סיגרייה בשירותים אז להתקליח ואז ללכת לעבודה אני באמת חושבת שאני לא חייה חיים אני כל יום על אותו דבר מנקה עושה אוכל מאכילה תבנות עושה כביסות ואין שום תמורה לזה באמת שאני לא רוצה משהו חוץ מיחס ומילה אחת אנחנו בכלל לא יושבים ביחד לא אוכלים ביחד עם הבנות לא יושב איתם והסיבה שלו שהוא כל הזמן בעבודה נמאס לי אני כבר מדברת עם עצמי שיסגור את העסק הזה אני רוצה חיים אני רוצה לחיות עם בעל עם אבא לילדות לא עם אחד שכל הזמן מחוץ לבית וכשהילדה רוצה אותו היא מתקשרת ווידיאו כדי שתראה אותו באמת מה הייתן עושות בחיים כאלה ??? אני באמת רוצה תשובות כנות בבקשה תעזרו לי😓😓