אמהות שילדו בסוף אפריל איזה בגדים קניתן? בהתחלה נגיד ארוך דק, ואחרי חודש ביוני…

אמהות שילדו בסוף אפריל איזה בגדים קניתן? בהתחלה נגיד ארוך דק, ואחרי חודש ביוני ככה? לקנות קצר ?
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בפברואר 2025 בשעה 21:52
לא לבשתי בגיל חודש קצר , ממש לא
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בפברואר 2025 בשעה 21:53
אולי בגיל 3 חודשים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בפברואר 2025 בשעה 22:36
רק ארוך ודק
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בפברואר 2025 בשעה 07:35
מה גם ביולי עדיין ארוך דק? חום אימים לא? את הגדולה ילדתי בחורף אז לא היתה שאלה…
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בפברואר 2025 בשעה 08:06
אם את יולדת באפריל ביולי הוא יהיה בן 3 חודשים ואז כן אפשר קצר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בפברואר 2025 בשעה 09:25
את תרגישי אותה כשתגיעי ליולי תחליטי

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני בחודש חמישי והדבר היחיד שבאלי לעשות כל פעם שהערב מתקרב זה לבכות!!! ואין לי על מה באמת שיש לי את הבעל הכי מושלם שיש🪬🪬 שתומך בי כל כך אני פשוט לא מרגישה אישה מתחילת ההריון התחתנו לפני שבעה חודשים ודקה אחרי החתונה נכנסתי להריון ואני הכי סבבה עם זה אני פשוט מושבתת!! אין בישולים אין כביסות ורק השבוע התחלתי לעבוד ואני מרגישה רע מול עצמי!! שלא נדבר על תסמינים שיש לי אותם בכמויותתת בחילות הקאות כמו מטורפת.. כל הכדורים האפשריים אני לוקחת ועדיין.. ברוך השם שזה מסיבות טובות אבל זה כל כך קשהה אני מרגישה שאני מכבידה על בעלי אגב למרות שהוא אומר לי לא להגיד את זה ושהוא פה בשבילי להכל והוא לא רק אומר אלא גם מיישם.. ויש לי הורים נדירים שרק עוזרים לי כל היום!!! ועדין באלי לבכות!! וכל ערב אותה הרגשה פשוט באסה😭😭😭 אני כבר לא יודעת מה לעשות.. רק באלי לחזור לעצמי של הלפנייי אני כבר לא זוכרת איך זה לקום בבוקר בלי הרגשה רעה לחזור מהעבודה לבשל לנקותתת הצילווו מה זה מתי זה יחזור אליייי ולפני ההריון הייתי הכי איזה בישלתי ניקיתי יצאנו מלאאא והיום? תחפשו אותי.. קיצור באמת שרציתי לפרוק ומי שקראה עד לכאן אוהבת אותה❤️❤️
💬3 תגובות❤️1 אהבה
פוסט פריקה.. אני ובעלי זוג דתיים פלוס תינוק מתחת לגיל שנה. אני אוהבת את בעלי וסומכת עליו מאוד.. הוא איש אכפתי חם ואוהב , יש גם על מה לעבוד כן אבל בגדול הוא אחלה. אני ובעלי מאוד שונים באופי , הוא יותר חברמן ואני יותר מופנמת וסגורה.(לא לגמרי) אין ספק שמבחינת האופי אנחנו מאוד שונים , אבל זאת המציאות כן ואני לא מנסה לשנות אותה. דיברנו על עניין החתונות המעורבות ויש לו קטע שהוא ממש מגזים עם האלכוהול , ברמה שהוא לא מצליח לתקשר . גם ככה אני לא מתלהבת מזה(ואמרתי לו את זה והוא הבין) שהחתונה מעורבת (שוב אנחנו דתיים) , אז לראות אותו חוזר שפוך שה' יודע מה התחולל באותו ערב ממש חורה לי. בקיצור אמר שלא יקרה מצב כזה שהוא יחזור ככה הביתה שפוך אלינו .. וכמובן הנה שוב זה קורה. ברמה שחברים היו צריכים להעיר אותי בלילה כדי לשאול איפה לזרוק אותו. והחברים שהיו איתו באותו אירוע (חלק מחבורה) היו סבבה לגמרי (לא שתויים) אני פשוט מרגישה מאוכזבת וכאובה . מרגישה שבשנייה שהוא יוצא מהבית , הוא שוכח את כל השיחות שאנחנו עושים ועל החשיבות שלהן. (מיותר לציין שהפוך זה לא קרה ולא יקרה והוא יודע) אני מרגישה קצת מטומטמת שאני כל פעם "מוותרת" ובסוף סולחת ונותנת לו לחזור שוב על אותם דברים. אני לא אקשור אותו אליי ולא יכריח אותו לעשות כלום , אבל אני פשוט עצובה ובעיקר מתוסכלת. תודה למי שקראה עד פה ❣️
💬22 תגובות👍1 לייקים