בנות שילדו בשערי צדק / אסף הרופא האם מחייבים אתכן לצאת מהבית חולים עם סלקל או שאפשר להוציא עם עגלה?

הי בנות ! רוצה להתייעץ איתכן על מקרה שמאוד חשוב לי מאוד ! אני נשואה 3 שנים בתחילת בנישואים הייתי דלוקה על בעלי אבל ממש היינו כמה פעמים ביום ביחד וכל יום עד שנכנסתי להריון שהיה לי ממש קשה איתו ולא ההינו ביחד הרבה ילדתי ונכנסתי שוב להריון ממש אחרי לידה שזה במפני עצמו קשה ממש בקיצור מפה לשם זה יצא ששנתיים ברצף שבהן ההיתי רק בהריון ולידה שלי היה קשה להיות עם בעלי אחרי הלידה השניה לקחתי מניה שהיא עם הורמונים וראיתי שזה ממש גרוע לי מבחינת חשק מיני אז החלפתי מניה אחרת בלי הורמונים ועדין יש לי משהו שמפריע לי להיות איתו וממש קשה לי אתן לא מבינות אני לא יודעת מה לעשות ? מה קרה לי? אני רוצה לחזור למה שההיתי והכי כואב לי בסיפור זה בעלי ממש מסכן הוא הבנא הכי טוב שיש והוא ממש דלוק עלי בקיצור מה עושים ?

פריקה. הבן שלי לא אוכל. מאז שהוא נולד הוא ככה. הוא באחוזון הכי נמוך, כמעט ולא עולה במשקל. אלף מעקבים דיאטניות בקופה ובפרטי, החלפת פורמולות, זונדות, עברנו הכל... הוא פשוט לא אוכל, זה לא מעניין אותו. ישן מלא כי אין לו אנרגיות, מה שהוא אוכל מספיק לו כדי לשרוד. תקופה ארוכה מאוד אני נמצאת בזה, זה מרגיש לי כישלון ענק. דבר הכי בסיסי בעולם- לתת אוכל לילד, אני לא מצליחה. אחרי כל האכלה אני מחפשת פינה לבכות, מדאגה, מלהרגיש חרא של אמא, מעייפות ותסכול. באה לי פשוט לברוח מהכל, כי אין לזה סוף. לכולם קל להגיד "עזבי יהיה רעב יואכל" אז לא, הוא לא מבקש, הוא כאילו אף פעם לא רעב. כל ביקור בתקופת חולים או רופא זה סיוט בשבילי, כל פעם אני שומעת שהוא קטן, רזה וכו', כל פעם שומעת אלף טיפים שניסיתי כבר את כולם. אני לא יודעת מה יהיה, פשוט מזמן לא רואה עור בקצה המנהרה