תכף שבוע 36 וכבר קשה לייייייי וכואב לי ולא נוח לי 😫😫😫

היי כולן. אשמח לעצה מה לעשות עם הבעל שיש לי בבית. אני רק אומרת לו שיש לי בחילות הוא אומר לי עוד פעם התחלת אני אומרת סתם באויר כואב לי הראש כואב לי הבטן הוא שם פס אפילו לא מתעניין בשלומי ואומר לי עוד פעם התחלת אל תתחילי . אין לו רגש אליי בכלל. בגלל מה שעברנו בהריון הקודם הוא חושב שזה יקרה שוב פעם בהריון הזה.. אני לא יכולה איתווו הוא מעצבן אותיי וזה פוגע גם. והוא לא מבין את זה כבר ישבתי איתו פעם אחת ודברנו על זה שזה רק השליש הראשון והוא לא מבין. הוא אומר אז קצת קשה לא נורא מתמודדים. אני לא יכולה לשאת את זה. זה פוגע שהוא לא מתייחס ואני פשוט לבד בכל זה. הוא מצפה ממני שכל יום יהיה בבית אוכל מוכן כשהוא מגיע מהעבודה וגם אני עובדת ואני לא מספיקה לעשות דברים. כי גם יש לי ילד בבית שנוגע בכל דבר ובוכה. ואין לי כוחות כבר לשאת את כל הלחץ הזה של הבנאדם הזה. אני בשליש הראשון ואני כולי עייפה ואני בקושי סוחבת את עצמי לעבודה. הולכת מאוחר והוא מתלונןן. אני מתחילה עבודה ב 9 ומגיעה בסביבות 10 וחצי. והוא מתלונן שאני לא אחראית. ואני רק רוצה ללכת לאמא שלי והוא אומר לי שזה מיותר. אני לא יכולה עם הבנאדם הזה. תתנו לי עצות. בבקשה אני חסרת אונים ואני רק בוכה בזמן האחרון. זה מעצבןן.

לצנזר נראה הפרשה תקינה או חלק מהפקק הרירי יוצא לי כבר שבוע בהמשכים ככה

תוצאות של חלבון עוברי טרימסטר שני - סיכון לטריזומיה 18 או תסמונת דאון זה 1:10000 תקין? והמשוקלל של תסמונת דאון עם הכל 1:6667