שבוע 30, הריון ראשון. כמה עליתן עד כה במשקל?

לא מצליחה לישון מעצבים אז פורקת. למה? למה ולמה דיברתי איתך בכלל על זה?! זה הגיוני שבעלי יהיה כולכך קר איתי לגבי ההריון הראשון שלנו? שלא חושב על מה יהיה בעוד 9 חודשים כשבדרך כלל הוא תמיד חושב חמש שנים קדימה? הגיוני שהוא לא מוכן להריון הזה? אבל ממש רצינו להיות בהריון אז מה העיניין?!!!?!?? מה קרה עכשיו שאתה שלילי ואני חיובית כולכך?! תמיד אתה זה שחושב חיובי ואני שלילי אז מה קרה?! אני בהריון ואתה עדיין ראש כרוב?! מה?! למה?! כולה דיברתי שלא יהיה מקום בבית לתינוק כי אנחנו גרים בדירה של זוג שלא ניכנס בו אפילו ספה! רק על זה?! ואתה אפילו לא מוכן לשמוע!!! אז כן, זה נותן לי לחשוב שאתה רוצה שאני יעשה הפלה!! וכן אמרתי שאתה לא מתפלל מספיק חזק ועל זה אתה נעלב?! ואז אתה בכלל אומר: "למה את תמיד גורמת לעצמך לבכות?" למה?! שמעת על הורמונים? אתה קולט שאני בהריון???!?! אתה יודע מה זה הריון בכלל?!?!? חשבתי שאני מתחתנת עם אדם חכם ועם הרבה ידע אבל על הריון אפס מידע יש לך!!! על הרגשות שלי אפס מידע יש לך!!! אפס!! ואפס מידע מגיע לך לדעת על ההריון הזה!! א-פ-ס!!! לא רוצה שתבוא לבדיקות! לא רוצה!! אבל מה? בדיקת דופק בעוד שבועיים ועדיף שתבוא שתבין שיש לך תינוק/ת בעוד כמה חודשים שאתה תדאג לה ועוד מעט תדאג לה לבד יהיה לבד! ולמה אתה נירדם כאילו לא קרה כלום? למה אני צריכה להישאר ערה, רעבה, עם בחילות, עם כאב בגרון מרוב העצבים. למה?! ל-מ-ה?!?!! איפפפפפ זהו פרקתי סעמק! מחר יום חדש כרגיל, צריכה לעשות פרצוף שמח כאילו לא קרה כלום גם כן.. ואפילו אין לי כוח לדבר איתו על זה באמת שניגמר הכוח די.

חושבת המון על הלידה הקרבה (ראשונה בע"ה) ועל החיים שאחרי. קצת נלחצת, קצת מתרגשת וגם קצת מבולבלת. אומרת לעצמי כל הזמן- אני לא הראשונה ולא האחרונה, אפשר לעשות את זה..וגם השאלות של "איזו אמא אהיה", "איך אדע שאני עושה ופועלת טוב ונכון", כל הזמן ברקע. מה עזר לכן להתמודד עם התחושות המעורבות לפני וגם אחרי?

שבוע 38 ויש לי שיעול כבר שבועיים בלי כאב גרון ומרגישה בסדר גמור ולא חושבת ללכת לרופא בגלל שמרגישה בסדר גמור

שלשול מים שבוע 37 בצבע שחור (כנראה מהכדורי ברזל פריפול שאני לוקחת) יש מה לדאוג ? או שתקין?

תינוק בן חודשיים עם חום של 38.2 מצונן ומשתעל. מה לעשות?