אני מאוד שיבינו אותי פה.. ורוצה לדעת אם אני לא לבד.. אני כבר משנת 2016 סובלת…

היי אהובה ❤️ אם אפשר לשאול- למה נוירוגלית?

בעולם שבו יש הסתרה בתוך ההסתרה וגם שם השם נמצא אהובה שלי. כולנו ביחד אחותי היקרה השם אוהב אותך צריך להתפלל לבית מקדש ולקרבת השם אלינו כי האושר שלנו האמיתי זה דביקות בו יתברך ! זה לא אני אמרתי בממקרה שומעת שיעור כרגע של הרב אייל עמרמי וזה מה שהוא אומר! תשמעי אותו בבקשה!!!

היי אהובה ציפרלקס אמור לעזור אולי צריכה לשלב עם זה עוד תרופה כמובן באישור פסיכיאטר או לעלות מינון

יקרה איזו התמודדות קשה ומי כמוני מכירה מקרוב את זה ומבינה כלכך לליבך קודם כל תדעי שיש דרכים לטפל אין קיצורי דרך כל דרך שבה תבחרי תצטרכי להשקיע (מבחינה מנטאלית) ולהשקיע כספים לפעמים. אני הייתי (לפני 6 שנים) במצב נפשי נוראי כולל מחשבות טורדניות אובדניות, אגורפוביה, הפסקתי לנהוג, לא הלכתי לסופר, לא הלכתי ברחוב, בוכה כל היום והפחד המשתק הזה שתכף ח"ו משהו יקרה ולמות שזה היה הפחד הגדול הדבר הראשון שעשיתי שיתפתי את בעלי

נשלח לי באמצע אני ממשיכה : אז קודם שיתפתי את בעלי בהתחלה חשבתי שזה משהו פיזי כי היו לי כאבי ראש כאבי גב וסחרחורות בלתי פוסקות . שיתפתי אותו בהכל והוא אמר לי שזה דיכאון של אחרי לידה (היה לנו תינוק בן כמה חודשים)

קודם מנענו הריון. ופניתי לצילום ראש וכמובן שיצא תקין... הרופאים לא קולטים שזה משהו נפשי ...אז התייעצנו עם דודה של בעלי שהמליצה לי על טיפול שלושת המימדים ... ואז התחלתי סדרת טיפולים שעזרה לי מעט לעמוד על הרגליים כולל תזונה טובה וויטמינים ועדיין הרגשתי שמשהו חסר לי אני לא אותה אחת הייתי בחורה מלאת חיים אופטימית ושל עשייה לא הגיוני שהפכתי לעלה נבול ומת . ושוב בכיתי לבעלי שככה אני לא יכולה להמשיך אני חייבת עוד עזרה הוא עשה בירורים על קאוצ'רית שמטפלת בשיטה שונה דרך מדיטציות ותת מודע התחלתי את המסע שלי איתה... יחד עם הפחדים, התקפי החרדה וכל שלל תופעות לוואי וכל שבוע היינו עושות סשן של מדיטציות לשחרר פחדים ,רגשוץ,כאבים ולהגיע גם לילדה הפנימית ומה אני אגיד לך היו ימים שהרגשתי שאני על הקצה אבל נלחמתי אני לא ויתרתי לעצמי ואני עדיין לא מוותרת אני כבר שנתיים וחצי עושה את התהליך איתה ואם אני משווה את נטוש של לפני 6 שנים לנטוש של היום יש הבדל של 180 מעלות!!! היא עזרה לי לעמוד על הרגליים כתבתי לך מגילה כדי שתדעי דבר ראשון שאת לא לבד ואת לא יחידה ודבר שני שיש טיפול ...כן זה ארוך זה הרבה זמן ולנו גם עלה הון תועפות מכסף שלא תמיד היה אבל זה החזיר לי את הצבע לחיים . אל תתיאשי ! אני הייתי שם אני אומרת לך שעם רצון יש תרופה ובמבט לאחור כל החרדות והדיכאון הגיעו כי ירדתי על עצמי הרבה הייתי טיפוס מופנם ולא נתתי מקום לרגשות והכי גרוע הייתי במקום שמרצה את כולם ואני הייתי שקופה מול עצמי וקחי עיצה קטנה שלי את נורמלית את לא צריכה עוד תרופות את צריכה תמיכה ותראי איזה שינוי יש בך תפני כמה שיותר מהר למטפלת רגשית/פסיכולוגית/ קאוצרית

היי איך את עם זה?