קפיצת גדילה גיל 9 חודשים קחו אותו ממני לא מסוגלת נפשית יותר דייי כל הזמן בוכה לא נהנתי איתו ברגע של ההרדמות זה נהיה מהרשמות מהירות זה קפץ ליותר 20 דקות הרדמות על הידיים והוא שוקל 11 קילו וקשה לי

חברות אני מחפשת המלצה למעון הבת שלי תהיה בת עשרה חודשים בספטמבר. באיזור גבעתיים🫶🏼🫶🏼🫶🏼

פוסט מיני. היי בנות אשמח לעצות בבקשה ובלי לשפוט🤗 בגלל שזה מאנונימי אני מצליחה לפתוח את הנושא הזה אני ובעלי מאוד אוהבים אחד את השניה וכן מדברים על הכל ופתוחים מאוד בשפה שלנו אנחנו מאוד מיניים, בדיחות גסות והכל. אבל במיטה פחות ואני אסביר הוא הראשון שלי ואני לא הראשונה שלו בחיים לא הגעתי לאורגזמה מחדירה. ניסיתי לדבר איתו על הנושא הזה ואמרתי לו שזה מאוד קשה לי שבא לי גם להגיע לזה ולהנות כמו שהוא נהנה. הוא הבין אותי וכן הצליח להביא אותי לאורגזמה מאצבעות כלפי חוץ אבל גם זה פעמים בודדות מאוד (מי כמוכן יודעות שזה לא לוקח שתי דקות🫠) בכל מקרה אמרתי לו שאני רוצה שנזמין צעצוע או משהו כדי לשפר ולהנות יותר והוא הבין אותי אבל גם נפגע מזה. אני מבינה את הרצון שלו שהוא רוצה להיות זה שיגרום לי להגיע לזה אבל זה כבר דיי מתיש החשק המיני כבר ירד לי והתחלתי לאונן לבד עם עצמי (הוא לא יודע את זה) אני מרגישה שזה רק הורס לנו אתמול קניתי בעצמי ויברטור והראתי לו את זה הוא נהיה מובך ולא ידע איך לאכול את זה אני כבר לא יודעת מה לעשות… אני לא רוצה להשתמש בזה לבד כל הזמן כי אני רואה איך זה הורס כשאני מסתפקת מהאוננות מצד שני קשה לי כבר כל פעם שהוא גומר ומסתפק ואני לא זה לא שאני לא נהנת מהסקס איתו אני פשוט לא מסתפקת

תינוקת בת שבוע, אוכלת נוטרילון ובנוסף אני שואבת לה ואני מעדיפה לתת לה חלב אם כי יש לה גזים, יכול להיות שהיא לא אוהבת את החלב שלי?🥺🥺

תנו לי עיצה איך מפרגנים לבעל אני טיפו מאוד מופנם אף פעם לא ההיתי מהמפרגנות נותנת מחמאות גם שאני אומרת מעכשיו אני אומרת כאילו שוכחת לא עולה לי לראש באותו רגע אנחנו בתקופה לא טובה בכלל בנישואין כבר כמה חודשים ברמה שבעלי חושב על גירושים מרגישה שאני לא נמשכת אליו כמו פעם מקיימים יחסים פעם או פעמיים בשבוע שמורים נידה ככה שה שבועיים כן שבועיים לא אני לא מצליחה נגיד שהוא בא לקום לחבק לנשק כאילו משהו עוצר אותי למרות שרוצה לשחק את הקשר כן קיימים יחסים דווקא זה זורם מאוד בזמן האחרון כל דבר יוצר ויכוח ליד הילדים כבר מיואשת וחושבת אולי עדיף להתגרש ולהיות יותר מאושרת הוא בסכסוך עם שני המשפחות לי ושלום ככה שתמיד אנחנו רק בבית לבד מידי פעם יוצאת עם המשפחה רק שה לעיתים נדירות בגלל המרחק ואני טיפוס שמאוד רגיל למשפחה למציאות אין לנו עזרה מאף אחד ככה שגם לצאת לבד לא יוצא לנו לא מסכים לצאת עם הילדים כל הזמן מתלונן שהילדים הורסים לו את החיים כי לא נותנים לישון רבים הקטן מרביץ לו בכוונה בן 3 לי אף פעם לא אומר שרק אני מוציאה ממנו את העצבים ואף פעם לא היה כזה אולי בגלל שהוא בשנת אבל עם אחד ההורים וגם במצב רפואי קצת רגיש הרב שלו אמר לו שבגלל שאני סגורה ולא אחת שמדברת הרבה קשה לטפל ככה מקווה הכל יהיה בסדר ולא יודעת מה עדיף