אני ובעלי בני 30 בזוגיות 6 שנים, נשואים שנתיים, יש לנו תינוקת בת שנה. כבר בזוגיות היה לנו פערים וריבים בכל מה שקשור ללהיות ביחד, אם בהתחלה זה היה כמה פעמים בשבוע לאורך הקשר זה הפך לפעם בחודש. כל פעם היינו עושים שיחות על זה הייתי אומרת שזה מפריע לי, התשובות הן עובר עליי דברים בעבודה לחץ עומס, אני מבין אני אשנה את זה וכו וכו וככה זה המשיך. התארסנו, התחתנו, הבאנו ילדה ומה אני אגיד אפילו פעם בחודש כבר לא. רק שסוגרים מלון או משהו זה קורה וזהו חוזרים לשגרה. ועכשיו שיש לנו ילדה אנחנו בקושי מבלים ביחד, הוא לא מציע לא יוזם, יכולים להרדים אותה בערב ולהתבטל בספה או שכל אחד יוצא להליכה או סיבוב ואחד נשאר לשמור. אני הבנתי עם עצמי שזה לא מתאים לי יותר, זה חסר לי, חסרה לי תשוקה וכימיה ומה שהיה בהתחלה בהתחלה. כל חודש מחדש אני עושה לו שיחה כמה קשה לי ואני נהייתי אדישה ומרוחקת בגלל זה וכל חודש הוא אומר למה את לא ולמה את לא. ואני מסבירה שאין לי רצון וחשק כבר זה נעלם עם הזמן. אני עשיתי לו אתמול שיחה קשה על המצב ואמרתי עם כל האהבה אני לא נעולה פה ולא מקבלת את המצב הזה ולא אגדל ילדה לתוך זוגיות לא מאושרת. בנוסף אני ממש רוצה עוד ילדים וכרגע זה אפילו לא אפשרי. בשיחה איתו אמרתי שאני רוצה טיפול זוגי אחרת אי אפשר להמשיך כאן. אשמח לעצות מכן והמלצות. 🙏

שכחתי לקחת אתמול בערב בונגסטה🤦🏻‍♀️ מה לעשות ? לוקחת בדרך כלל פעם אחת בערב לפני השינה לא בא לי לסבול היום