איך אפשר לא לאהוב ילד? חמתי לא אוהב את הבן שלי אוהבת רק את הנכדה שלה אפילו סוכריה לא הביאה לו אפילו להתקשר פעם אחת חתיכת מגעילה איכס
💬10 תגובות

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בינואר 2025 בשעה 11:22
גם לחמותי יש חיבה יתרה לבת אחת (יש לי שלושה). רואים חיבור יותר ופחות. הכי חשוב שאת אוהבת ועוטפת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בינואר 2025 בשעה 11:24
תקשיבי אני מבינה שהמחשבה הכי קשה זה שהילד שלך דחוי אבל מה שחשוב זה שאתם ההורים אוהבים אותו. אני בדיוק מצב הפוך, חמותי מכורה לילד שלי ואובסיסיבית ועושה תחרות עם המשפחה שלי מי רואה יותר את הילד, מתערבת לנו בטיפול שלו ומנסה להרוס לי את הנישואים כדי שהילד יהיה הרבה אצלה ( במידה ומתגרשים אז יש משמורת) אז הייתי ברגע זה מתה אבל מתה להתחלף איתך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בינואר 2025 בשעה 11:26
יקרה שלי, נשמע ממש מאתגר וקשוח להתמודד עם סיטואציה כזו. אני בטוחה שיש הסבר הגיוני, ייתכן שזו תקופה או שמשהו מסוים שמפריע לה בנושא הזה(באמת שלא רלוונטי). נסי לשפוט לכף זכות. את, מצידך, יודעת שהילד שלך הוא הכי מושלם בעולם ואת אוהבת אותו מספיק גם בשביל מאה חמות. נסי לא לתת ליחס מועדף של נכד/ה אחר/ת להרוס לך את המצב רוח ותמשיכי לפנק ולעטוף את הילד הקסום שלך. שיהיה בהצלחה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בינואר 2025 בשעה 11:48
אני מצטערת אבל אני לא מבינה איפה היא לא בסדר. כמו שאצלנו יש מבוגרים שאנחנו יותר מתחברים אליהם ומבוגרים שפחות מתחברים אליהם, הבן שלך הוא בן אדם ואי אפשר לאהוב בכוח,רגש זה רגש את לא יכולה להכריח אותה, אני לא מתלוננת כשאוהבים אותי פחות מבן אדם אחר🤷🏼‍♀️

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני ובעלי במשבר כל אחד גר בנפרד היה לי סוג של התקף כזה של בכי וחרדה השכנה שיקרה לרווחה וזה הרווחה הוציאה צו חירום מבית משפט אמא שלי לקחה את האחריות על הילד אני אצלה ועכשיו יום שני יש דיון על החלטה על הילד אמא שלי אמרה שהיא לא יכולה לגדל ילד רק אם יגידו שאני אגדל אותו והיא צריכה להשגיח אז היא תסכים אני לא יודעת מה הסיכוי שיגידו דבר כזה אם אמא שלי לא מאשרת לוקחים את הילד למשפחה שלו שאני לא מתקרבת לשם והכל או למשפחה אומנה אם אמא שלי לא תסכים אני לא עומדת בזה בהיריון וקשה לי אני בוכה בלי הפסקה לקחו אותי להערכה פסיכיאטרית בגלל ההתקף חרדה ובכי שהיה לי והתפרקתי שם אמרתי אם יקחו לי את הילד אני לא יודעת מה לעשות אני מפורקת אני לא רוצה לאבד את הילד שלי מגיל קטן עברתי דברים קשים שמה שהחזיק אותי שיהיה אמא בע״ה ועכשיו רוצים לקחת לי את הילד אני לא מפסיקה לבכות אני מפחדת ממש לא מספיק בעלי לא מעוניין אפילו בלדבר אפילו אני כל כך מפחדת זה הילד שלי יצא מהרחם שלי סחבתי אותו סבלתי צירים כל ההיריון כמעט ילדתי מוקדם אני מפחדת עליו
💬8 תגובות👍1 לייקים😢3 עצב
פרסום הנס. אז לפני שנתיים וקצת גילינו שלבעלי יש סרטן באשך והוא נאלץ לעבור כריתה. נאמר לנו שזה לא יפגע לו בפריון אבל בסופו של דבר זה כן פגע. כל הרופאים שראינו, לפחות 4 רופאים שונים, אמרו לנו שספירת הזרע של בעלי נמוכה מאוד ושאין סיכוי שניכנס להריון בצורה הטבעית וחבל על הזמן שלנו כי אני אוטוטו בת 35 ובעלי מעל גיל 40. התחלנו תהליך של IVF חתמנו על טפסים, קיבלנו הסברים, עשיתי את כל בדיקות הדם, בדיקת שד וכל מה שנדרשתי לעשות כדי להתחיל את ה-IVF והדבר האחרון שנותר לי הוא להמתין למחזור ואז להתחיל לקחת את ההורמונים. שבועיים לפני שאני אמורה לקבל מחזור אני מרגישה כאבי בטן ומתחילה דימום מוזר (לא מחזור, יותר הכתמות) עושה אולטרסאונד ובדיקת הריון לא רואים כלום והחשש הוא שכנראה יש לי ציסטה. לאחר כמה ימים הדימום התגבר וכבר סבלתי ממש מכאבים אז הלכתי למיון וגם שם עושים אולטרסאונד, בדיקות דם ואין לא מוצאים כלום שוב חדש שאולי זה פשוט ציסטה. יומין לאחר מכן הלכתי שוב לרופא נשים שעשה אולטרסאונד ולא ראה כלום ואמר שממשיכים כרגיל ונעשה ליתר ביטחון בדיקות של פרוגסטרון, אסטרוגן ובטא. קיבלתי את התוצאות ואני רואה שהבטא שלי עומדת על 96 הלם!! לאט לאט מבינה שהצלחנו להיכנס להריון. בהריון הזה אומנם לא שרד אבל ה׳ שלח לי את ההריון הזה עם הכאבים כדי למנוע ממני לעבור IVF ככה אני ובעלי הבנו שיש לנו סיכוי להיכנס להריון למרות מה שכל הרופאים אמרו לנו. חושש לאחר מכן שכבנו פעם אחת סביב הביוץ וברוך ה׳ נקלטתי להריון!! כרגע אני בשבוע מוקדם אבל אני יודעת שה׳ נתי לי את המתנה הזאת במיוחד בחג חנוכה כדי להראות לי את הנסים שלו וגם כשכולם אומרים שאי אפשר הוא מחליט על הכל. אז תודה רבה לכל מי שקראה ובע״ה הריון משעמם, תקין ובידיים מלאות לי ולכל מי שחפצה בזה.
💬24 תגובות❤️25 אהבה👍56 לייקים