חייבת רגע לשאול את דעתכן. אבא שלי איש מאוד חולה הייתה לי שיחה איתי שדיבר איתי על הירושה, שזה בית שמתחלק בינו לבין אחיו שבמידה וחס וחלילה משהו קורה אז שאדע איפה הכל כתוב ואיך זה מתחלק. אחרי השיחה הזו, הוא שאל אותי אם ממש לא אוכל לדאוג לעצמי את תדאגי לי? אמרתי לו ברור מזאת אומרת, ואז הוא אמר לי גם תשלמי לי על מטפל והכל? אז אמרתי לו אבא, אין לי כסף בשביל זה, בקושי אני מצליחה לסגור את החודש ולטפל בשני הילדים שלי. ושחס וחלילה יש עזרה מהמדינה ושאמצא לו בית אבות טוב ואדאג לו ברור אבל שלא יצפה שאקח אותו לבית אבות פרטי או שאביא לו מטפל כי אין לי. ואז הוא אמר לי את רוצה להגיד לי שאני אצטרך עזרה ואתה לא תדאגי לי? אמרתי לו בכסף לצערי לא אוכל לעזור לך, אבל בכל השאר כן. האם זה חצוף מידי מבחינתי לענות ככה? באמת לא הרגשתי שאני יכולה לשקר בעניין הזה, ולהבטיח דברים כאלה שבאמת אני מנסה לשרוד בעצמי בחיים הקשים פה עם שני ילדים קטני ובתחילת דרכי .

סיפור אישי חווית לידה מאתגרת שהסתיימה בניתוח קיסרי בהול!! הגעתי לבית חולים בתחילת שבוע 40 עם כל כך עייפות , בדקו אותי ושם הרפואה אמרה לי תיתכן שהמים קצת דלילה סביב העובר ! התחילו אצלי דאגות וביקשתי שתמליץ לי מה לעשות מכיוון שזאת לידה ראשונה . המליצו לשאר ללידה גם כך הריון עודף בזמן , קיבלתי בלון כי לא היה לי פתיחה בכלל ! אחרי 6 שעות שהבלון היה לי 2.5 פתיחה כאבי תופת בגלל הבלון העבירו אותי לחדר לידה ושם התחילו לתת לי פיתוצין וחיבור למוניטור הכל היה תקין מבחינת דופק העובר, עברו 3-4 שעות פתיחה 1 ס"מ נוסף , פקעו לי את המים ואז המים אכן כמות קטנה והעוברית שלי עשה קקי במים אז אמרו לי טוב שנשארת ולקחת את החלטה ללדת ! עוד 4 שעות התחילו צירים חזקים והגעתי לפתיחה 6 וכך המשכתי התחילו להגיד לי לייצב את הנשימה שלי הדופק פתאום יורד לעובר ואז מתייצב ואז אמרו לי 80 אחוז מחיקה לצוואר רחם הגעתי לפתיחה 8 אחרי שעתיים העלו לי רמת הפיתוצין הגעתי לפתיחה 9 , 9 וחצי ומשם הסיוט התחיל ! דופק העובר יורד עם כל ציר נתנו לי תרופה להאט את הצירים פעם ראשונה לא היה מחיקה 100 אחוז לצוואר ואז התעקשתי וביקשתי שכל עוד אני מסדירה את הנשימה רוצה שיתנו לי הזדמנות לדחוף אותה אם כבר הגעתי לשלב הזה הראש למטה פתיחה כמעט מלאה .. הצוות כל כך טוב ומתחשב ועוזר ומקצועי ! הרופא נתן לי לדחוף פעם ראשונה 123, פעם שניה 123 , ואז אמר לי אני לא לוקח סיכון הראש לא 100 אחוז יושב בזווית המתאימה צריך עוד זמן כדי שיצא ואמר לי שהוא רוצה תינוקת ואמא בריאה עלי לעשות ניתוח קיסרי, פה העולם בשנייה הפך לשחור בעיניי , הסכמתי מכיוון שלא רוצה ששום דבר רע יקרה לתינוקת שלי ואז העבירו אותי לניתוח קיסרי בהול ! כל הצוות רץ במסדרון גם בעלי רץ בכי הסטירי פחד אלוהים ,, התחילו בניתוח הוציאו את התינוקת הרגשתי את הראש שלה עולה ואז הוציאו אותה תודה לאל היא בריאה ושלמה ואני שלומי טוב עם כאבים לא היו נסבלים הניתוח היה לפני יומיים כרגע אני מסתדרת כמה מהמיטה בעלי תומך ,, אבל מרגישה שעברתי הרבה .. חוויה טראומטית מרגישה שרוצה לבכות.. תוך כדי שינה אני מרגישה רגעים של קפיצה ואז מתעוררת עם כאבים באיזור הניתוח ! האם ההרגשה עוברת האם זה טבעי מה אני מרגישה