בת שנתיים בחינוך ביתי התחילה להרביץ לנו, לכלבים בצורה מאוד כואבת היא מקבלת המון חום ואהבה מטיילים איתה, מלמדים אותה ומקדישים לה תשומת לב וכל מה שהיא צריכה אני מבינה שאלימות יכולה לנבוע מתסכול, כעס או חוסר תשומת לב( לא במקרה שלנו) אבל אני לא מבינה למה היא מתנהגת ככה ולרוב זה קורה בזמן ההרדמה בלילה האחרון בזמן ההרדמה היא ממש צבטה אותי, שרטה לי את הפנים ונתנה לי סטירות כל הפנים שלי שרוטות ממנה! אין אצלנו אלימות בבית בשום צורה וגם בזמן טנטרום כזה אני אומרת שאצלנו בבית לא מרביצים, שנותנים חיבוק נשיקה, עושים טובה שזה לא נעים וכו ולפעמים כשהיא לא נרגעת אני קמה מהמיטה ועומדת ליד המיטה עד שאתמול מרוב תסכול תפסתי אותה חזק וצעקתי עלייה שלא מרביצים יותר ממש קשה לי שהגבתי ככה ותפסתי לה את שתי הידיים ואולי כאב לה ( לא בכתה) פשוט הייתי מתוסכלת נורא והתפרצתי יש למישהי טיפים עבורי?
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 06:05
קודם כל להרחיק מהכלבים! שלא יפתחו אליה שנאה והיא תהיה בהמשך חלילה בסכנה לידם (מעבר לזה שמסכנים הכלבים שחוטפים..)
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 06:30
אמרו לי להחזיק (לא בצורה שתכאיב) ולהגיד באופן ממש ברור: "אמא לא מסכימה לאף אחד לעשות לה כואב". כל פעם שזה קורה, בעקביות. לא לאפשר לה להגיע למצב שמרביצה לך.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 06:43
כאחת שיש לה 4 כלבים וילד בן שנתיים וחצי אני יכולה להגיד מניסיון שלי בלבד. וגם הבן שלי בחינוך ביתי גילוי נאות. לא להרחיק מהכלבים אבל בכל פעם שהיא עושה מכה או מכאיבה להם את מעירה לה בטון אחיד לא צעקה וכאלה כי זה לא עוזר(תאמיני לי) פשוט להגיד לה עכשיו הכלב עצוב והוא לא רוצה להיות חבר שלך פגעת לו ברגשות. אגב אנחנו משתמשים במושג פגעת ברגשות גם כשהוא אלים כלפי חבר או כלפינו . וזהו להמשיך האלה לא לתת תשומת לב להתנהגות שלילית כי הם בעצם מחפשים תשומת לב בכל דרך ותשומת לב גם אם היא חיובית וגם אם היא שלילית היא עדיין תשומת לב. זה דרך שצריך לעבור אבל זה עובר מבטיחה לך כולנו באותה הסירה . עצבים פה לא מועילים להפך זה רק מחזק להם את ההתנהגות השלילית.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך