הריון שני ואני מרגישה כל כך מאוכזבת מבעלי עד לפני שהפכנו להיות הורים היינו זוג שמאוד דואג אחד לשני ובהריון הראשון שלנו הרגשתי מאוד לבד אמרתי לו את זה כמה פעמים וכלום לא השתנה. זאת הייתה תקופה מאוד קשה בשבילי מצד אחד מאוד התרגשתי להפוך להיות אמא לראשונה, זה היה החלום שלי ממש ככה! אבל מצד שני הוא לא היה מחובר לסיטואציה והרגשתי בודדה. אני לא בחורה שמשתפת בדרך כלל לא חברות ולא אחיות או אמא בתחושות שלי כדי לא להיות נטל וגם כי אני יותר בנאדם שמקשיב רק לבעלי אני מרגישה בנוח לספר לחלוק ולבכות אבל הוא לא היה שם ולא ידע להכיל את הסיטואציה ועברתי את התקופה הזאת עם הרבה דמעות והתחושה של בדידות. אחרי הלידה הראשונה היו לי חודשיים מאוד מורכבים לא רציתי לראות אף אחד רק להיות עם התינוקת שלי. יזמתי שיחה עם בעלי ואמרתי לו את כל שעל ליבי, שהוא איכזב אותי, שהרגשתי לבד ושעם כל האושר בחוויה הזאת אני לא אשכח את הבדידות שהרגשתי בחברתו ואת העצב היה לי בכל פעם שהוא לא שאל לשלומי או חיבק וחיזק אותי בתקופה הזאת. הוא הבטיח בשיחה הזאת שבהריון הבא זאת תהיה חוויה מתקנת ואמר שהוא מבין אותי ושהוא לא ידע להתמודד עם התקופה הזו מהמחשבה להפוך לאבא וכו היום אני שבוע 20 הריון שני ברוך השם ואני מרגישה אותו הדבר חוסר התעניינות הרבה פעמים אני אומרת לו שבא לי משהו והוא לא עושה עם זה כלום או שהוא יודע שאני כאובה ועם בחילות והוא לא שואל לשלומי. עכשיו נגיד קמנו בבוקר והוא לא אמר לי בוקר טוב או איך אני מרגישה לא נשיקה לא כלום רק לילדה שלנו כי הבאתי אותה למיטה שלנו ועד עכשיו אני במיטה בוכה באמת שזה מדכא אותי. יש לנו תקשורת מדהימה אני אומרת לו הכל והוא לי אתמול אמרתי לו למה אתה לא מתעניין למה אתה לא יוזם מגע חיבוק?? למה כשאני אומרת לך שאני מרגישה תנועות אתה לא מראה התלהבות.. הוא שותק לפעמים הוא מתבייש אומר לי את צודקת אבל בכללי האדישות הזאת והחוסר רגישות מאוד מאכזבים ומדכאים אותי.
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 בינואר 2025 בשעה 08:34
רק חיבוק ❤️ תנסי להיות יותר ברורה איתו , באלי שתגיד לי בוקר טוב, הוא לא אמר ? תגידי לו והוא יזכר בשיחה שלכם. גברים בהריון הולכים קצת לאיבוד כי הם לא מבינים מה מקומם ואיך כל התשומת לב ירדה מהם. זה שלב שפחות דואגים להם והם צריכים לקחת יותר אחריות וזה מלחיץ או מבלבל אותם. תהיי ברורה, תגידי מה את רוצה, אל תצפי שיבין לבד.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 בינואר 2025 בשעה 08:36
זה קשה מאוד, אבל אני חושבת שהרבה זוגות עוברים את זה בצורה הזו תמשיכי להיות בתקשורת פתוחה איתו אולי משהו יחלחל חיבוק❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 בינואר 2025 בשעה 12:51
גם בעלי ככה פשוט הבנתי שלדבר איתם זה לא ממש עוזר. אני ממשיכה להיות אני, דואגת לו מפנקת אותו.. ואז זה כבר בא ממנו לבד ההדדיות. תנסי להראות לו אהבה, דאגה, יחס ואולי איזו מחווה קטנה. אולי זה יעזור יותר מאשר לעשות שיחות בהצלחה אהובה ❤️

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי 🙂 אז הגעתי ב"ה לשבוע 36+3 ביום ראשון יש לי ביקורת במרפאת הריון בסיכון כולל הערכת משקל, לוקחת בחשבון שרוב הסיכוים שאצטרך להישאר באשפוז בגלל עובר קטן אבל כבר זורמת, זה שבוע מכובד והתכוננתי נפשית. הערכת משקל יצאה יחסית בסדר 2.100 , עושה מוניטור ואז מתחילים כמה האטות. לא ממש חריג אבל בגלל ההיסטוריה בשילוב עובר קטן לא מהססים שולחים לאישפוז שבדרך כמובן עוברת במיון למוניטור נוסף. מציינת שבשבת לא שתיתי מספיק כנראה ואז התחילו צירים/התקשויות לא ממש סדירים אבל קישרתי את זה לחוסר שתייה אז לא התרגשתי  במיון מוניטורים ארוכים , צירים ויש האטות במוניטור , לא ממש חריג כי העובר מתאושש מהר אחכ אבל הרופאה שם לא ממליצה לחכות ובדיון עם הרופאה המטפלת של הריון בסיכון הומלץ על סטריפינג ולהכנס לחדר לידה לניטור רציף. אני 12 שנים אחרי קיסרי ולפני שנה עברתי ויב"ק אבל עדיין מודיעים שזה סיכון גבוה לקרע ברחם לכן אהיה מנוטרת ברצף. זורמת ובראש שלי מה הסיכוי שיקרה משהו, לפני שנה ילדתי עם פיטוצין לידה ארוכה והיה בסדר. הסטריפינג שעשו במיון היה כואבב רצח 🫣 בגלל שהיה מוצלח עשתה לי פעמיים סטריפינג בכמה דקות כדי שיעשה טוב את הפעולה. הגענו לפתיחה של 2.5-3 מיד צירים סדירים, יפים, כואבים ונכנסים לחדר לידה. פוקעים את המים באיזה שלב כדי לקדם את הלידה. מבקשת אפידורל - פעם ראשונה לא הצליחו בגלל שהתחלתי לדמם מאזור הזריקה הוציאו את המחט. מנסים ניסיון אחרון תוך כדי אזהרות לא לזוז כי זה אזור מסוכן יותר, תוך כדי צירים קצת קשה. המרדים מזיע כולו מסכן לחוץ אמר שהצליח, אחרי חצי שעה התחיל להשפיע קצת אבל תוך שעתיים מרגישה שוב את הצירים והם כואבים בטירוףף. אמר שהוא נתן את המקסימום מנסה להוסיף עוד טיפה, בנתיים בודקים אותי נשארתי על 3, 3 וחצי פתיחה ומתחילים האטות במוניטור, האטות ארוכות שלתינוקת קשה להתאושש מהם מהר. נותנים עוד צ'אנס ועוד הזדמנות , הפתיחה אותו דבר. באיזהשהוא שלב אחרי כמה שעות כבר הגיעה רופאה בכירה אמרה מספיק זה מסוכן יש קיסרי ברקע יכול להיות שהגענו לקרע צריך ללכת עכשיו לניתוח. אני בוכה את החיים שלי ככ לא רציתי ניתוח אבל מבינה שאין לי ברירה והכל מאת ה'. אמרו שאולי זה הרדמה מלאה אז בעלי בנתיים בחוץ. הרופאה אמרה אני לא מחכה להרדמה יש סימנים ברורים לקרע מתחילה ובנתיים המרדים מוסיף עוד ועוד חומרים ואני מרגישה צירים וצורחת כי היא התחילה לנתח ואני עוד לא רדומה מספיק. בודקת פתיחה אמרה משהו לא הגיוני עם כל החומרים שנותנים לך ואת מרגישה צירים אומרת פתיחה 10 ואני בשוק , אחרי שנייה אומרת סליחה זה פתיחה 6-7 וחייבים לעשות הרדמה מלאה מבזבזים זמן יקר, זהו...מתעוררת בסטטוס אמא ל 4 נסיכים ❤️ הקטנה נולדה 2260 , במשקל הכי גדול שילדתי עד עכשיו. שבוע 36+4 . היו המון חסדים והמון ניסים באמת התחיל להיות קרע בשכבות התחתונות ברחם ובגלל זה היו האטות ונס גדול שניתחו בזמן ולא חיכו עוד תודה לכולן על התמיכה פה בפורום!! עכשיו מתאוששת מהקיסרי ומקווה לחזור לטפל מהר גם בנסיך שבבית בן שנה מציינת שעברנו מלא הפלות מוקדמות והריון מחוץ לרחם ו 2 הילדים האחרונים הגיעו ממש בניסים גדולים אז לא להתייאש אף פעם!!
הריון ולידההריון ולידה
💬15 תגובות👍30 לייקים