שבוע 14 ואני כמעט בטוחה שאני מתחילה להיכנס לדיכאון כתוצאה מההריון. ההריון רצוי…

שבוע 14 ואני כמעט בטוחה שאני מתחילה להיכנס לדיכאון כתוצאה מההריון. ההריון רצוי חיכיתי לו ועברתי המון דברים בדרך בשבילו לאחר הלידה הראשונה שלי שהייתה טראומתית חוויתי דיכאון קליני והתחלתי טיפול בציפרלקס. אני לא מצליחה לצאת מהבית בקושי לתפקד בתוך הבית אם בכלל לצאת מהמיטה. כל תנועה שאני עושה מפחידה אותי שלא משהו יגרום להריון להיפסק. ההיגיון מנותק לחלוטין והנה שאני מסבירה אני מבינה בדיוק שזה לא הגיוני אבל החרדות גוברות על זה. אני לא מצליחה להיות האמא שהייתי לילד שלי, לא מצליחה להתפרנס, לא מצליחה להחזיק את הבית .. ואני קצת מתביישת להודות בפני הסובבים אותי שאני סובלת מדיכאון כי באמת שאני חושבת על זה בהיגיון אין לי שום סיבה 😞
💬8 תגובות❤️2 אהבה

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בינואר 2025 בשעה 20:50
מבינה ומזדהה ממש 🤍 ממה שזכור לי זה משתפר בשליש השני ככה אני מנסה לעודד את עצמי כרגע כי גם בשליש ראשון עם ילד והיריון שחיכיתי לו ממש אבל מרגישה דיכאון קושי בתפקוד והרבה בכי חיבוק גדול את לא לבד 🤍
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בינואר 2025 בשעה 21:03
את לא לבד אהובה. גם אני מרגישה ככה. אל תתביישי אין לך במה. לא תמיד יש סיבה רציונלית לדיכאון ולפעמים פשוט צריך עזרה של כדורים. אני לוקחת וזה באישור של המכון הטרטולוגי. קחי בחשבון שגם ההורמונים עושים שמות בכל מצב הרוח והכוחות הפיזיים והנפשיים. אל תבקרי את עצמך וגשי לעזרה. יש המון מודעות היום גם לדיכאון בהריון לא רק אחרי לידה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בינואר 2025 בשעה 21:39
נשמה שאת, את לא לבד חשוב שתדעי את זה רובינו חוות את זה בעוצמות שונות אני מאד מבינה אותך, מרגישה כמוך לפעמים וגם אני חוויתי אחרי הלידה הראשונה שלי ועכשיו בהריון ראשון וכל הזמן אומרת לעצמי דברים טובים למחשבות אם בא לך לדבר איתי את מאד מוזמנת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בינואר 2025 בשעה 23:04
אולי שווה לחשוב על ליווי רגשי מקצועי שיהיה לפחות במהלך ההריון זוג עיניים חמות ועוטפות שירגיעו ויאפשרו אוורור של פחדים ורגשות שעולים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בינואר 2025 בשעה 06:59
תשעני על הדברים שעושים לך טוב אם זה אוכל שמפנק אותך אם זה לחבק את הילד המון ולהתכרבל ביחד במיטה כל מה שאת יכולה לפנק את עצמך זה הזמן הכי נכון ותשאיר חזק במחשבה שזה זמני כי השלישי הראשון הוא קשה ולא פשוט בכלל ובהמשך אנחנו הופכות אולי לכבדות יותר פיזית אבל בהרגשה הכללית - רעננות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בינואר 2025 בשעה 22:15
דיכאון סביב הריון ולידה זה משהו מוכר מאוד, את לא לבד! ממליצה מאוד להעזר בעזרה מקצועית ולהסיר את הבושה סביב זה. את עושה את ההכי טוב שלך, תני לאחרים לעזור לך.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2025 בשעה 08:16
אהובה, לא צריך סיבה לדיכאון, זה מה שאת מרגישה. קודם תני לזה מקום ולגיטימציה, יש עוד השפעות מעבר למחשבה, יש את השינויים ההורמונליים והפיזיולוגיים.. מציעה לך לקבל תמיכה מדמות מקצועית לאורך ההריון, זה מאוד עוזר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 בינואר 2025 בשעה 22:40
את לא לבד יקרה שאת, אני בהיריון ראשון שבוע 14 פלוס 2 ויכולה להגיד לך שכל החודש האחרון הייתי מרותקת למיטה בלי חשק לאכול או לשתות, לא מתקשרת עם אנשים בקושי עם בעלי, שלא לדבר על לצאת לאנשהו או לצאת לאיזור אחר בבית שהוא לא המיטה שלי.. לא חושבת שזה דיכאון וגם מאוד רוצה להאמין שלא, פשוט נותנת לגוף שלי לנוח ולהשלים עם כל השינויים ההורמונליים והמשונים בגוף. קצת קשה לי עם העובדה שאני נושמת בכבדות כי הכל כבד לי בשלב הזה והוא יחסית מוקדם, קשה לי עם הבחילות וההקאות אני מרגישה חולי תמידי שאין לי שליטה עליו וגם הבונג׳סטה לא עזר בכלל. אבל מקבלת הכל באהבה גדולה אני מייצרת חיים ובסוף יודעת שהכל שווה את זה והכל מתגמד.. תנסי לעשות דברים שעושים לך טוב אולי לשמוע שירים, אולי לעשות בינג׳ סדרות ואולי אפילו להכין אוכל מנחם שאת אוהבת.. תנסי לשתף את הקרובים שלך במה שאת חווה ומרגישה ותבקשי שיתמכו בך ולא שישפטו, מאמינה שזה יעזור ❤️