אני לא רלוונטית ממזמן לא מה אני עושה איך אני מרגישה מה עשיתי היום ואיך עבר עלי הזמן עם התינוקת כמה פעמים קמתי בלילה ואיך ואיפה אני אני פשוט שקופה מה שקורה לי בלב לא רלונעי בכלל זה לא משנה עם נעים עצוב או כואב זה לא משנה אם פגוע כייף או בוכה המידע הזה פשוט לא רלונטי הלב הזה פשוט לא רלונטי אני חיה לבד המון שעות ביממה מתנהלת לבד מסתדרת לבד וגם הלב הזה צריך להסתדר לבד זה לא משנה מה קורה בו וזה גם הדבר הכי לא מענין וזניח שיש הלב הזה עוד איבר בתוך כל הגוף הזה שלא מענין אף אחד הוא מזמן נזנח נמתח והשאיר סימני מתיחה נקרע והשאיר כאבי תפירה החזה שנסחט הכבוד שאבד השיער שגדל הפס שנשאר והשומן שנצבר הכל מוזנח מופקר לא רלונטי ממזמן ואם יהיה רלונטי זה יהיה נטו בשביל להביא את הילד הבא כרגע הוא בהקפאה מדולדל דוחה לא נעים למראה או למגע ואני נמצאת בתוך כל הגיפה הזו הנשמה שלי הנפש שלי פשוט סובלים את כל החוסר רלוונטיות הזו כייף גדול חויה יומייומית אה אבל גם זה לא רלוונטי

בנות, מי שעברה ניתוח קיסרי בבית החולים בני ציון חיפה איך הייתה היחס? וכמה זמן לקח לכן עד שיכולתן להיות עצמאיות בהליכה ובשירותים…?