היי בנות אני חייבת לשתף.(אין מקום לשפוט לא אותי ולא את משפחתי) אני תודה לבורא עולם הגעתי ממשפחה קצת בעייתית נגדיר את זה ככה אבא שלי דמות מאוד מרכזית בעולם הדמיוני הזה. והשבת חוויתי משהו שמעולם לא חוויתי ועברתי לדעתי הרבה יותר במהלך חיי ממה שעברתי השבת (אני בספק אם זה בגלל שיש לי תינוק) בשבת הזאת ראיתי המון דברים שאני לא צריכה לראות ובדרך חזור הביתה שיתפתי את בעלי שישן בזמן הזה ותוך כדי שסיפרתי לו התחילו לי מין דקירות במצח ממש דקירות שמסיחות את הדעת וביקשתי מבעלי לעצור בצד שאוכל לרדת מהרכב לנשום אוויר … והתינוק שלי התחיל לבכות פתאום אז בעצירה אמרתי אני כבר אניק וממש לא הצלחתי להרים אותו חולשה בכל הגוף ברמה שמעולם לא הרגשתי. מיד התקשרתי למד״א ואמרתי להם מה שאני מרגישה מיד היא הציע לשלוח אמבולנס שיבדוק אותי. בעלי פשוט המשיך לנסוע לכיוון הבית ואומר לנציגת שירות לא לא היא סתם דרמתית אנחנו עוד 15 דק מגיעים לבית ובוויז היה כתוב 55 דק וממש התחלתי לבכות שאין לי מושג מה עובר עליייייי שהנציגה ניתקה אמרתי לבעלי למה אתה אומר שאני עושה דרמות באמת מרגישה שאני עוד שנייה מתעלפת הוא אומר לי ״את יודעת כמה כסף אמבולנס לוקח״ ״ חבל שלא נשארת אצל ההורים שלך לא הייתי מתמודד עם זה״ ״הינה אני חוזר לבד לבית אין לי אישה״ ״ניראה לך שתעלי לאמבולנס עם גברים שיבדקו אותך דברים כאלה קוראים בנוכחותי״ ממש התחיל לבלבל את השכללללל ומרוב תסכול ניסיתי לישון אולי יעבור שפכתי על עצמי מים וכלום לא עזר פשוט כל הדרך בכיתי פחות מכאב יותר מהלחץ של הדקירות במצח והחולשה בגוף שהגענו מהר נסעתי לטרם לבדוק מה קורה עשו לי בדיקות כלליות והסבירו לי שזה כניראה חרדה כי כל הממדים היו תקינים אבל עדיין מצער אותי בעלי איך שהתנהג דיבר. ואם זה חס וחלילה היה משהו רציני שלא נדע לא עלינו מה אז??? אני רק פורקת לא יודעת למי כבר כי אם אשתף מישהו מהמשפחה זה יגרור לסיכסוך ובלאגן מיותר.

שלום רציתי לדעת אם מישהי מכירה את הבליוס שלוש של סייבקס וממליצה ?

שלום בנות אמא שלי מהילדות מקטינה אותי מאוד תמיד מבקרת אותי מורידה לי את הביטחון אני משתדלת לכבד אותה על אף שחוטפת ממנה ביקורות קשות כל הזמן אני בחודש 8 להריון ומאוד קשה לי בכל פעם שהיא באה אלי היא לועגת לאמהות שלי אומרת שאני לא מתפקדת שהבית שלי מסריח שאני לא יודעת לעשות כלום קשה לי מאוד עם זה ואני מנסה להתעלם, כעת מלחמה ואין לה ממד בבית אנחנו גרים במרכז לא בעוטף או משהו אבל כן יש לה מקום מוגן ללכת אליו יש את הבניין של סבתא שלי צמוד אליה וחדר מדרגות בו הליכה של כמה שניות אבל היא לא רוצה ללכת לשם כשיש אזעקות, זה בניין ישן מאוד גם לא יודעת כמה זה אופציה ומעבר לכביש יש מקלט אבל גם היא לא רוצה ללכת לשם, לאבא שלי לא אכפת יותר מידי מהאזעקות וגם לא רוצה להיות בממד בכלל, הזמנתי אותה אלי שיש לי ממד, בשמחה אירחתי אותה היא הייתה אצלי שבועיים ישנה אצלנו הכל בעלי ישן אפילו בסלון כדי לתת לה לישון איתי, אך במהלך כל השהות שלה כאן לא הפסיקה לקטול אותי ולבקר אותי ביקורות קשות תוך כדי שהיא מתארחת אצלי ורק משבחת את אחי ויורדת עלי (יש לציין שאצלו היא כלל לא מתארחת , לעומת אצלי ששבועיים אצלי ורק יורדת עלי על איזה בית מגעיל וקדימה קומי ותבשלי ותנקי) ודברים שלא נעימים לי, לועגת לכך שאני לא מתפקדת בעיניה עם הילדה שלי דבר ש פוגע בי מאוד אני מנסה לעשות הכי טוב שיכולה אני מאוד עייפה זה הריון צמוד סופגת את זה מתוך כיבוד אב ואם אחרי שבועיים כבר המצב נרגע מבחינת אזעקות , היא בעצמה הרגישה שבא לה ללכת הביתה וגם אני כבר רציתי זמן עם בעלי וכו אנחנו זוג צעיר, מן הסתם אין לנו כל כך פרטיות כשהיא גרה איתנו, אחי גר לידי ממש, גם לו יש ממד הצעתי שנתחלק, היא נעלבה אמרה שאני זבל של ילדה ולאחי היא לא הולכת אך רק משבחת אותו. אומרת לי שאם יקרה להם משהו זה יהיה אחראיותי. מה אתן חושבות.?

אני בחודש שני (היריון ראשון לא מתוכנן) ואין לי כוחות לא מרגישה תמיכה מאף אחד והבן זוג נפרד ממני כי לא רציתי לעשות הפלה ואני מרגישה מועקה ופתאום לא בא לי את ההיריון הזה עם כמה שלפני זה נלחמתי על זה ורציתי את זה. אין לי כוחות לזה כבר ולא בא לי את זה וחושבת על הפלה עם כמה שזה יכאב לי וכואב לי רק לחשוב על זה, אני בת 23 ובא לי להמשיך בחיים שלי, אני לא מוצאת את עצמי עם ההיריון הזה ואני לא יודעת מה לעשות , הפלה זה הקו האדום שלי מבחינת דת מבחינה נפשית שאני ארגיש מרוסקת אחר כך אבל מרגישה לא מוכנה לזה בשום צורה ולא יודעת מה לעשות

תעזרו לי למצוא משהיא טובה ללק גל בצפת אני מיואשת😞

המוצר המנצח לאחר לידה?