טוב אז הגעתי לשלב שהילד קופץ מהמיטה שלו ורץ אליי לסלון מה עושיםםםםםםםם

אוהבת את בעלי מאוד, יש לנו ילד בן שלוש עברתי גהנום כשהילד נולד עם בעלי ועם המשפחה שלו שהתערבה ללא הרף וזה היה בלתי נסבל ברמות. בעלי עובד עד שעות מאוחרות וחוזר גמור ככה שאוכל והולך לישון, אני עובדת אבל מעט שעות במהלך היום. השאר עבודות בית, הוא זה שמכלכל את הבית. בחמישי הוא אוהב לצאת עפ חברים ואני בבית כי לילד יש למחרת גן, לעיתים הןא חןזר בשעות שקשה לו להכיל 5-7 בבוקר. לא כל הזמן אבל כן קרו מקרים אני גרה רחוק מההורים ומבקשת שנסע פעם בשבוע לבקר הוא לא תמיד רוצה ולנסןע עפ הילד דרך ארוכה לבד קשה לי ככה שלפעמים אני גם לא נוסעת אני גרה בעיר שלו, ליד הכל שלו לי אין פה כלום דיברנו על לעבןר אבל אף פעם זה לא ברוח טובה. אנחנו יכולים לריב ושבוע להיות זרים בבית הריבים חוזרים על עצמם לעיתים מאוד קרובות אני מרגישה שאין לי שותף למסע. שהכל עליי ושכבד לי ולא ככה אני חושבת שחיי נישואים צריכים להראות. אני הייתי מאוד רוצה עוד ילד אבל אין לי ביטחון איתו אז גם זה לא יקרב ובנוסף אמא שלו רבה איתי וקיללה אותי ככה שגם איתה סיימתי .