אז הבטחתי לכן, אחרי שבוע התאוששות סיפור הלידה שלי😍 מיום חמישי היו לי צירים לא סדירים הגעתי למיון לביקורת כי כבר עברתי את שבוע 40, ולקראת הערב שוב הגעתי כי לפתע הגיחו צירים. אחרי המתנה ארוכה, ראו שיש לי פתיחה 1.5 מחיקה 90. העברנו את כל הלילה במיון יולדות, בניסיון לקדם את המצב, אבל ראינו שזה לא מתפתח והצירים פסקו כלא היו!! התייעצתי איתכן ואמרתן לי שמוטב ואלך הביתה שיתפתח לבד וכך עשיתי. שישי שבת הכל היה כרגיל. לקראת ראשון בבוקר התחילו שוב צירים לא סדירים, אבל אמרתי שאין מצב שאני שורפת יום שלם במיון, אז סבלתי בשקט בבית!! לקראת 19:30 בערב, אחרי שעשיתי קניות והבנתי שאי אפשר עם הכאבים (כל הסופר במבט של… מה את עושה כאן משוגעת😂) החלטנו אני ובעלי לנסוע למיון שוב, והפעם בעלי החליט שפותחים בקבוק יין לסימן טוב. אכלנו בבית וקצת שתינו והגענו למיון. אחרי המתנה ארוכה וסבל מתמשך בדקו וראו שיש לי פתיחה 2.5 מחיקה מלאה. הצירים התחילו להיות סדירים, חיכיתי אבל שום דבר לא התפתח!! הרופאה הסבירה לי שלהיכנס לחדר הלידה מותנה בפתיחה 3 ומעלה. שוב התבאסתי! אמרתי אין מצב אני חוזרת הביתה עם הכאבים האלה. הסברתי להם את המצב, הם נתנו לי חדר להתאפס על עצמי בו, נתנו לי צ׳אנס לנוח, להתקלח ולהכין את עצמי לקראת הלידה. שמתי את הטנס מיד שרה, עזר מאוד. הסבירו לי שאם אני נכנסת בפתיחה 2.5 וזה לא מתקדם, יקדמו אותי. התפללתי לבורא עולם שאני אתקדם לבד ונכנסתי, אמרתאני חוזרת. טוב נכנסנו לחדר הלידה, קיבלה אותנו אחות שלא ככ התחברתי בהתחלה כי היא הייתה מאוד קרה ופרקטית, רציתי שמישהי עם קצת יותר רגש תטפל בי. אבל היא הייתה מקצועית חבלז ועשתה הכל לפי הספר. לאחר מכן רופא מרדים הגיע לעשות לי אפידורל. היה לי קליל ושיתפתי פעולה ונגמר מהר. בדקו פתיחה, ראו פתיחה 3! שמחתי כי לא הייתי צריכה זירוז. פתאום המיילדת אמרה שנכנסו לה 2 מקרים של לידה פעילה מהירה, לידות בזק והיא פשוט עזבה אותי למשך 4 שעות. באמת שבאתי ביום יחסית מפוצץ אז הייתי לבד כזה. מזל שהמלוות שלי היו איתי. היא גם אמרה שאני לידה ראשונה ולדברים לוקח זמן. אני שומעת מהחדר ליד צרחות שה׳ יודע, אמאלה ואבאלה חרדות😂 היא חוזרת אליי אחרי זה כולה מותשת, מתנצלת ורואה שאני כבר פתיחה 8!!! בדיוק הייתה החלפת משמרות והגיעה אחות מיילדת אחרת, שמאוד התחברתי אליה והיא הייתה מושלמת! כאב לי קצת ולא הבנתי כי אני על אפידורל, אבל מסתבר שהרגשתי את רגל שמאל ואת רגל ימין לא. (בשתיהן היה חוסר תחושה פשוט כאב לי ממש בשמאל). אחרי שעה הייתי בפתיחה מלאה ושמחתי עד הגג, עוד מעט אני פוגשת את הבייבי שלי😍 התחיל שלב הלחיצות, טיפ ממני תאכלו טוב לפני, אני רציתי רק אייס קפה כי היו לי בחילות וזה הקשה עליי, הרגשתי חסרת כוחות. המלווה שלי אומרת לי יאלה הינה יוצא הנה יוצא- ככה במשך שעתיים!! מנסה ללחוץ בכל הכוח וקשההההה. באיזה שהוא שלב הזריקו לי פיטוצין שיוכל לעזור לכיווץ הרחם וכך להצליח להוציא את הראש. רצו לחתוך אותי, אבל התעקשתי שלא. התפללתי לבורא עולם שיציל אותי מזה, ולפתע עוד מיילדת הגיעה לחדר לבדוק אם הכל בסדר שתיהן עליי, לחצתי של החיים, ריסקתי למלוות שלי את הכתף😂 ויצאאאאאאא. לא האמנתי, כמה בכיתי והתרגשתי, התפרקתי של החיים. בעלי חתך את חבל הטבור, ראיתי דמעה מהאדיש הזה🤣 אחרי 15 שעות זה הסתיים. תודה לך ה׳ 🫶🙏