מרגישה שאני כל הזמן תחת ביקורת של בעלי אני מתחילה לבשל משהו ועוד לא אני מתחילה…

היוש מישהי עשתה עקירה בזמן הריון אני שבוע 33 עשיתי ומפחדת שלא עשיתי טוב אני ממש סבלתי כל הלילה לא ישנתי שהייתי חייבת להוציא את השן הכי היא היית רקובה ..

אני חייבת לפרוק ולהבין איך אפשר להכיל את זה יותר בנות??? הסיטואציה היא כזאת.. שאני במשך שנים מנסה להקלט להריון ללא הצלחה ומנגד זה גיסות שלי נכנסות להריון בקלות ובטבעיות כל שנה ושנה עוד ילד ועוד ילד ולאחת יש 7 ילדים ולשניה יש 6 ילדים ולקטנה בתוך שנתיים 2 ילדים וכולם צמודים אצלהם אחד אחרי השני ואני מנגד שנים על גבי שנים מנסה להקלט להריון ללא הצלחה.. איך אפשר שלא לקנא ?? איך ה' העמיד אותי בכזה מבחן ומצפה ממני לא לקנא בהן ?? אני לא מסוגלת להכיל את זה יותר.. ב"ה שיש לי ילדה אחת שבאה אחרי 5 וחצי שנים של ניסיונות להרות וטיפולי פוריות קשים ומייסרים והיום היא בת שנתיים וחצי ועדיין מנסים להקלט מעל שנתיים ללא הצלחה לצערי .. איך אפשר לא לקנא בהם ? איך אפשר להתגבר על הכאב העצום הזה שיש לי? איך אפשר לא להרגיש שאני כישלון כי אני לא פורייה והן פוריות שנקלטות במהירות ובטבעיות בהריונות ואני לא .. אני פשוט נשרפת מבפנים על התחושות האלו הנוראיות האלו שאני לא פורייה והן בלי עין הרע פוריות זה מילה עדינה להגיד עליבם ואני מרגישב שאני כישלון כי אני לא.. כאילו משהו דפוק ברחם שלי 🥲💔