כועסת על עצמי היום הרגשתי שפשוט לא בא לי לראות את התינוקת(בת חודש וחצי) הרגשתי…

נשמע דיכאון.. תשתפי את הקרובים שלך. תקבעי לעצמך רגעים של התאווררות.. עם חברה, עם בעלך. תביאי בייביסיטר אם אין מי שישמור..

זאת כאפה רצינית ואף אחד לא מספר לך זאת, ומותר לך לרצות להעלם ולבכות לתוך חור כי את עייפה,כאובה, ומרגישה לבד, אף אחד לא אומר שזה פשוט מתיש ולפעמים בודד, קחי בייביסיטר ותלכי להתרענן

ככה הייתי ..הייתי בדיכאון עדיין אני בדיכאון אבל לא כמו שילדתי

גם לי זה קןרה אחר כך אני מרגישה רגשות אשם שאני מרגישה ככה ובוכה

אני מבינה אותך, זה באמת יכול להיות קשה לפעמים, במיוחד בתקופה הזאת של חופשת הלידה. כולנו חווים רגעים כאלה, וזה בסדר להרגיש ככה. את לא לבד בזה, והרגשות שלך הם טבעיים. חשוב גם לתת לעצמך את המקום להרגיש, ולא להרגיש אשמה על מה שעובר עליך. אולי כדאי לשוחח עם מישהו קרוב או לקבל תמיכה מקצועית, אם זה מרגיש לך נכון.

למה שלא תחזרי לעבודה? את יכולה לתת לבעלך להחליף אותך,פרוצדורה מאוד קלה,ואין לביטוח לאומי תנאים כל עוד הוא בדרך כלל עובד, זה נשמע לי לפי מה שאת מספרת הכי טוב, אני אישית לא רוצה חופשת לידה ואני אחזור לעבודה ברגע שאשתקם מהלידה ובעלי יחליף אותי בבית כל אחת ומה שטוב לה,אין בזה משהו רע,עוד לפני ההריון אמרתי לו שאני לא מעוניינת בחופשת לידה וזה לא בשבילי,והוא דווקא מעדיף להיות בבית ולגדל את הילדה, נשמע לי שזה הסדר מצוין בשבילכם

את צריכה להשאיר אותה אצלו לכמה שעות ולצאת להתאוור לבד. גם אני הרגשתי ככה. אחרי זה תחזרי עם יותר כוחות תמלאי מצברים מידי פעם בגיחות קצרות מחוץ לבית לבד

וואו זה ממשש לא מחייב שזה דיכאון..לפעמים הטיפול בהם ממש סיזיפי וקשה..זה ממש בסדר להתאוורר ולחזור..הכל טוב :)