אני והבן זוג שלי רבים אני בהריון ומוצאת את עצמי בוכה מתחילת ההריון שלי רק בגלל…

גברים זה עם מטומטם.. במיוחד אלו שחושבים שזה סבבה לגרום לבת זוגתם שבהריון, לבכות.

שאלה בשביל להבין אותך קשה לך שהוא יוצא עם חברים בגלל שאת נשארת לבד? בגלל המינונים? בגלל מה שהם עושים כשהם יוצאים?

נשארת לבד רוצה להיות איתו, אנחנו לא גרים ביחד אני גרה בחיפה והוא בנתניה כל אחד גר אצל ההורים כרגע אז אנחנו גם לא נפגשים כל הזמן וכשהוא מגיע אליי הוא יוצא לחברים מפה וגם כשהוא שם הוא רוצה לצאת לחברים אז לא מבינה איפה הזמן איכות נטו שלנו ביחד מרגישה שהוא לא מעריך אותי בכלל

אני והבן זוג שלי לא נשואים ולא גרים ביחד ואני בהריון לפני ההריון היה לי מלא אנרגיות לצאת לבלות לשתות אלכוהול וכל זה היום אני גמורה הרבה פעמים היה יושב שותה ואני יושבת איתו אבל בשלב מסוים גמורה והולכת לישון והרגשתי שזה משעמם אותי וגם אני עייפה אז אני אישית שלחתי אותו לחברים כי אני רוצה לנוח

אני לא חושבת שזה קשור להערכה אלא לעובדה הפשוטה שהוא לא כלכך מבין את הסיטואציה שהוא נמצא בה בחיים, בהתאם לסיטואציה ביניכם כמו שאמרת את לפני ההריון גם היית יוצאת שותה וכו׳ ואני מניחה שבגלל ההריון הפסקת עם זה, כי זה באמת לא משהו שמתאים להריון לעומתך הוא לא מרגיש בהריון, כי הוא לא בהריון, מבחינתו החיים אותם חיים רק שעכשיו הבת זוג שלו בהריון. זה ההבדל היחידי. לגברים בכללי לוקח זמן לעכל ולהבין את הסיטואציה ולהתאים את עצמם לזה, ונשמע שהוא ממש ממש לא מבין ההריון היה מתוכנן? אתם רוצים לגדל את הילד ביחד? למה אתם בעצם לא גרים ביחד ? כי הסיטואציה הזאת שאתם גרים רחוק אחד מהשני ולא ביחד , גם ממש מורכבת ובעיקר מייצגת כמה אתם לא ביחד בהריון הזה ושונים מאוד בקו חשיבה שלכם הוא חייב משהו שיאפס אותו רגע ושיבין מה הולך לקרות לו עוד כמה חודשים הוא הולך להיות אבא איזה מן אבא הוא רוצה להיות? איזה הורים אתם מתכננים להיות? אני שואלת כי אני מבינה שיכול להיות גם שבחרתם ככה , אבל לדרך חיים הזאת יש גם השלכות בעניין המנטלי, בעניין האחריות למצב, בעניין הזוגיות שלכם גם בעיקר

ספרי לי על זה אני בדיוק רבה עם בעלי כי החליט לצאת כשאני בשבוע 39!!!!!

תראי לגברים לוקח זמן לקלוט שהמצב השתנה, לפעמים גם אחרי הלידה ואפילו כמה חודשים אחרי לידה. קל וחומר כשהוא לא גר איתך ביחד ולא רואה אותך כל הזמן כדי להבין מה עובר עלייך ועל הגוף והנפש שלך. באמת שאין לו מושג גם אם הוא אומר שכן. הוא בא איתך לבדיקות? את מערבת אותו בהריון? מספרת לו שקשה לך ושאת מתגעגעת לאלוכוהול וללצאת נגיד? ואל תגידי לו מעצבים שיעשה מה שבא לו כי אז יעשה מה שבא לו ולא לך... הוא גבר ככה הוא חושב. הוא גם לא מכיר אותך מספיק כי אתם לא גרים ביחד, הוא לא יודע איך את בכל המצבים. זה ממש מורכב ושונה

לי יש משהו אחד שלא מובן בכל הסיפור הזה, מה הופך אותכם לזוג אם הוא כל כך לא רוצה להיות איתך??! יש פה משהו בעייתי מאד גם אם לא היית בהריון! מה זה הדבר הזה שעד שאתם נפגשים הוא יוצא לחברים ולא שם עלייך?!