היי, הריון ראשון סוף שבוע 38 (יומיים לשבוע 39). נרדמתי, קמתי והרגשתי פתאום…

היי כמו מה זה נראה לכן?

הי בנות זאת לא הטרלה אמי באמת מפחדת אני שבוע 32 אני באילת לא התפנתי מעל ארבע ימים הרגשתי בלילה לחץ מטורף בטוסיק ונכנסתי להתפנות סבלתי ממש העצירות פחדתי ללחוץ שהתינוק יצא גם רשום באינטרנט לא לעשות את זה אבל היה לי לחץ אדיר ניסתי לא להפעיל את שרירי הבטן כי שוב זה מפחיד אבל זה כבר לא נתן לי לחזור אחור כי זה כבר היה תקוע באמצע שאני מתפנה (בכאב רב !!!!!) יוצא לי חלב מהשד לקח לי איזה עשר דק באמת עד שהשתחרר הפקק של הצואה עכשין אני מרגישה כמו צירים כאלה נראה לכם שאני יכולה מפה להגיע ללידה בגלל שלחצתי ? באמת שזאת לא הטרלה אני מרגישה כמו בלידה

היי, אין לי כל כך למי לפרוק. במצבים כאלו שומרת לעצמי, ולבעלי המקסים שבאמת מכיל הכל. אני בהריון ראשון ומתקדם מאוד ברוך ה׳ (עברתי את שבוע 30). מההתחלה ההריון לא היה ״משעמם״, מסקירת מערכות ראשונה ראו שיש כליה אגנית, מוקד אקוגני בלב(שנעלם) ובסקירות המכוונות האחרונות ראו שיש גם ציסטות בשם pvpc. אני כל ההריון רצה מבדיקה לבדיקה, מחרדה לחרדה, אין לי כבר כוחות. עברתי עשרות בדיקות! קשה לי כבר נפשית. אני ככ מחכה לתינוק שיגיע, ככ רוצה בו, מדמיינת אותו בלי הפסקה. אבל עייפה מכל הבדיקות האלו. מצד אחד רוצה להיות אחראית ולעשות את הכל כמו שצריך, מצד שני מרגיש שהרופאים דוחפים לי כמויות של בדיקות ומכניסים לחרדה לפעמים יותר מהרגיל. וגם אם אלו בדיקות שאני צריכה, אני באמת מותשת. עשיתי מי שפיר, אקסום, שקיפות, סקירות נוספות, ייעוצים פרטיים, הכל תקין. רק הממצא של הכליה אגנית,(שזה בסדר כבר חקרתי חיים עם זה ולנועה קירל יש כליה אחת) והבדיקות הנוספות שיש לי לבצע בגלל הממצא העדין הקיים במוח. מישהי יכולה לתת לי קצת אור ותקווה? שעם כל מה שעברה בהריון בסוף הכל היה תקין? ואם הייתן עם ממצאים כאלו אודה ממש לתגובה בנושא.