ברגע שעישנת בהריון זה כמו לתת לעוברית שלך לעשן, אל תכפי על הגוף הקטן שלה את זה. את האחראית הבלעדית לשלומה והיא תחויה בך לחלוטין! אז תתאפסי על עצמך ותמצאי דרכים להירגע!

ברור לי שזה גרוע שעישנתי לא ניסיתי לייפות את זה

נשמע שאת במצב של קושי גדול מאוד. ההריון מביא את כולנו לקצה, וזה לא קל. חשוב לשים לב מתי לעמור ולבקש עזרה. יש לך מי שיעזור? בני כמה הילדים? מה עם בן הזןג? ההורים? יש איזה שכנה נערה שתוכל לשחק קצת עם הילדים אחרי הצהריים בתשלום ואז תנוחי ותצברי כוח לקראת מקלחות וארוחת ערב? לקנות אוכל מוכן? משהו שיקל עליך? ולהחזיק בראש שילדים לא עושים בכוונה. הם ילדים והם רואים רק את עצמם.. כשהם מרגישים שלאמא קשה, קשה להם והם מתפרקים וככה זה נראה, כל המשפחה נהיית כמו כדור שלג של באלגן, כעס, תסכול וקושי שהולך ומתדרדר. אבל את, בניגוד לילדים, המבוגר האחראי, תמצאי את הדרך לעצור את זה. לקבל יותר עזרה, לקנות עזרה בתשלום, לפנות לתמיכה רגשית לעצמך או להדרכת הורים.. זה לא קל וזה דורש המון כוחות אבל זה יעזור לך להרים את הראש מעל למים.

את צודקת ממש הריון ראשון אני הייתי האמא הכי רגועה בעולם באמת כל מי שהיה רואה אותי קיבל השראה אבל ההריון הזה כלכך קשה פיזית אני מפורקת ונפשית בכלל והם רק סובלים ממני בחיים לא חשבתי שאגיע למצב הזה