יש המווון הורים שמעשנים .. חכי ותראי איך הוא מתפקד אם באמת לא מתפקד טוב תגידי לו

משתפת אותו בתחושות שלי לפני שהוא מתחיל לעשן ומגיעים להחלטה על הכמות עישון ועל הזמני עישון.. יש רגעים שתצטרכי אותו יותר מפוקס ויש רגעים שאפשר לשחרר מה שנקרא

אני הפסקתי לפני הכניסה להריון ומאז מאוד קשה לי עם זה שבעלי מעשן... אפילו שהוא בתפקוד שיא וזה באמת לא משפיע עליו לרעה מהבחינה המנטלית.. כל פעם שהוא חוזר מעישון הוא ובעיקר הידיים שלו מסריחות.. והמלשבה שהוא יגע ככה ביצור הקטן הזה עם הסירחון והאפר מזעזע אותי. גם כשהוא נכנס למיטה הריח של הוויד והטבק ממש קשה לי ומרגיש לי שהוא מטנף לי את המצעים הנקיים. ושלא נדבר על הכסף שנשפך על זה.. בכללי התכנון היה שהוא יפסיק לפני הכניסה להריון כדי שהזרע יהיה הכי איכותי שאפשר, אבל ויתרתי על זה כי הבנתי שזה אומר שלא אכנס להריון כי הוא לא הצליח להפסיק. הוא מאוד רוצה להפסיק לקראת הלידה, וככל שעוברים השבועות אני מרגישה שזה מתרחק ושהוא לא עומד להפסיק.. דברים שעומדים להגיע מהצד שלי- -להסביר לו כמה זה קשה לי ומפריע לי.. לא בצורה שופטת אלא באמת איפה זה פוגש אותי.. - להתחיל להציב גבולות- אם מעשנים זה בערב בסופ"שים וזהו. לא רוצה את זה בבית סתם ככה. בעבר הוויד היה מחבר בינינו, אחרי ריבים הינו נרגעים יחד וזה היה מן זמן איכות שלנו. היום הוויד מרחיק אותנו רחת מהשנייה וזה מבאס. (טפו חמסה היחסים מדהימים ואני באמת לא מתלוננת אבל זאת באמת נקודה שהיא קשה לי)

וואלה מבינה אותך עישון מכבה את הבן אדם מעבר להתמכרות שאתה כל היום בקריז לעשן, עושה אותך עצבני כשאתה לא מעשן אם אפשר לא לחזור לזה עדיף אין בזה כלום ושום דבר