תגידו זה אמיתי??? אני צריכה עזרה בבית, וגם אני בדיוק אחרי איזה משהו שביאס אותי…

יצא לי ארוך ממש וואי אבל באמת איזה עצבים זה שהם לא מבינים ועוד רק אתמול דיברנו על זה שלגברים קשה לתת בבית וקל לתת בחוץ וזה והוא אמר לי ״זה באמת יותר קשה אבל אני כן מרגיש שאני תמיד שם קודם אותך ואת המשפחה שלי ורק אז את השאר כי זה חשוב״ והנה יום אחר כך זה מה שקורה

אני חושבת שאת צריכה קצת לשחרר אותו בעיקר כי יש תינוק והוא בטח היה איתך הרבה בהתחלה וגם עבר קצת קושי מהתקופה של הלידה וכו.. ונכון שקשה הכל לבד ובאלך להרגיש אותו יותר איתך אבל כן היתי משחררת אותו בכיף ולתת לו הרגשה טובה בלי לכעוס וככה הוא יחזור עם יותר חשק לעזור לך ולעשות מה שאת מבקשת כמובן לא כל יום וכל היום לשחרר לדעת איפה כן ואיפה לא. בסך הכל נשמע בעל טוב שכן עוזר ומתחשב

והילד עוד קטן זה גיל שהם פחות מחוברים אליהם ויודעים איך לעזור תחכי קצת הוא יתרגל ויתחבר אליו ויעזור הרבה יותר בהמשך

וגם לא לצפות לדברים ולהתבאס אחכ ולהוציא עליו תעצבים באמת להסביר לו 1,2,3 חשוב לי שככה וככה וקשה לי פה ושם וצריכה עזרה ורוצה להרגיש תמיכה וכו ומאמינה שבוא יבין יותר וישתדל לעזור🫶🏻

מבינה אותך ממש את לגמרי צודקת באכזבה שלך. נשמע שיש לו פשוט בעיה של סדרי עדיפויות. אני כל הזמן טפטפתי לבעלי כמה רק אני והמשפחה צריכים להיות בראש סדר העדיפויות שלו,ונתתי לו מנגד הרגשה שהוא מס 1 אצלי. אצלנו עזר מאד שהתחיל ללכת לשיעור יומי קבוע כי הרב שלנו מדבר כל הזמן על החשיבות של לשים את האישה במקום ראשון וזה ממש חלחל לו היום הוא מכבד את כולם אבל לא סופר אף אחד אם זה פוגע בי איכשהו...

תודה בנות❤️ הוא באמת מהמם ומנסה להתחשב וכו אבל זה לא שאני כולאת אותו בבית אני ממש משחררת , שבוע שעבר הוא נסע ליום שלם בשביל משחק כדורגל כי הוא שילב עם חברים מאותו אזור, ועוד ערב עם חברים לאיזה הילולה, ועוד יום היה 3 שעות אצל חבר וזה חוץ ממה שהוא יוצא לשחרית מנחה ערבית לימודים עבודה באמת הוא יוצא לכל איפה שהוא רוצה, בדיבור שלו הוא הכי קודם האישה קודם הבית קודם אנחנו, פעם הוא באמת היה שם אותי קודם והייתי ממש מרגישה את זה וכמובן מראה לו שאני שמה לב ומעריכה ופשוט לאחרונה הוא מתרחק אני מבינה שזה תקופה קשה בשבילו, גם דיברתי איתו על זה ואני באמת פה להקשיב לו והכל אבל הוא לגמרי מכחיש ובמקום להגיד שקשה לו הוא אומר אני כן עושה אני כן עוזר, קניתי לך גמבות ומלפפונים בלי שביקשת ובאמת יפה מצידו אבל יותר חשוב לי שתבוא תהיה עם הילד אני אעשה הזמנה מהסופר אם צריך גם לי קשה השינויים, אני מאוהבת בילד קשותת אבל אני לא בנאדם שאוהב לשבת בבית אני רגילה לצאת ולעבוד והכל ועכשיו להכל אני צריכה לקחת איתי את הבייבי אני באמת איתו 24/7 , מה ביקשתי שתהיה איתו כמה שעות ביום? שלא תבלגן את הבית? תביני אפילו לא ביקשתי ממנו לסדר, רק לעשות קצת פחות בלאגן זה לא שאני לא מבינה את הקושי שלו, אני מבינה אבל אני באמת מתחשבת בו ממש, אני שותקת הרבה פעמים למרות שהוא שם תמיד בגדים ומגבת שלו על הכיסא הנקה שלי ואני צריכה לפנות את זה עם ילד רעב ביד, הפסקתי להעיר לו על זה (פעם הייתי צעירה והוא ביקש שאפסיק אז כיבדתי את הבקשה ואשכרה הפסקתי), אני נותנת לו לישון בבוקר עד מאוחר לא מעירה אותו עד שהוא לא קם לבד, לא משנה כמה אני עייפה, ופעם הוא היה באמת ממש עוזר עם הילד בלילה ומשם נהיה ההרגל שהוא ישן בבוקר אבל עכשיו הוא כבר כמעט ולא עם הילד בלילה, בעיקר אני איתו הוא היה דואג תמיד שיהיה לי אוכל זמין -וזה מדהים מצידו!! וכל הזמן אמרתי לו כמה אני מעריכה את זה, ותמיד הכרתי בזה שזה לא מובן מאליו , ולאחרונה הוא הפסיק לדאוג לי לאוכל.. אני נוהגת בכל נסיעה ארוכה, שבדרך כלל נסיעות ארוכות זה למשפחה שלו ואני אפילו לא אוהבת ללכת לשם באמת מרגישה שם עציץ אף אחד לא מתייחס אליי אומרים לי שלום וזהו ובכל זאת לא רק שאני באה איתו אני גם נוהגת אנחנו מארחים את המשפחה שלו הרבה, נטו כי הם רוצים לראות את הילד, לפעמים זה בשעות שלא נוחות לי אבל אם הם מבקשים לבוא הוא תמיד יגיד להם כן, חלק מתאמים מראש אז כן בשעות שנוחות לי אבל חלק פשוט אומרים אנחנו פה אפשר לעלות אז בטח שאומר להם כן.. אני אוהבת אותו, והוא כן משתדל בחלק מהדברים , אבל פעם באמת הרגשתי שיש לי שותף והיום אני כבר לא מרגישה, אני מרגישה שהרוב המוחלט עליי והוא רק מחפש לברוח, ואז גם מתבאס עליי שאני מעירה לו.. הפסקתי להעיר לו וגם זה לא עזר הוא עדיין יתעדף דברים אחרים.. אני מבינה שקשה לו , אבל קשה לי לא פחות ממנו, מה אני אמורה לעשות??

וואו איזה מגילה מוגזמת🫣 זה פשוט יושב עליי ממש😔

ואין לי עם מי לחלוק ולפרוק כי אני לא רוצה שהסביבה שלנו יחשבו עליו דברים רעים.. באמת שהיה מדהים אבל המצב רק מדרדר וזה קשה בטירוף