תגידו זה אמיתי??? אני צריכה עזרה בבית, וגם אני בדיוק אחרי איזה משהו שביאס אותי והוא יודע עליו וחבר התקשר אליו לבקש שיסיע אותו לאיזה מקום, הוא שאל אותי זה בסדר שאני אסע? אמרתי לו ״זה יבאס אותי, זה יאכזב אותי ויהיו לזה השלכות רגשיות על המשך היום״ נחשו מה הוא עשה? נסע כמובן וזה עוד אחרי שבוע שרבנו ממש שבוע שעבר ובדיוק התחלנו להשלים ולהיות בטוב ואתמול דיברנו על זה ברגוע שנפתח דף חדש וזה כשעוד אני כן הלכתי איתו למשפחה שלו בשבת, למרות שאני לא אוהבת לבוא לשם ובאמת היה נאחס ועדיין כל השבת הייתי נחמדה לכולם ושיחקתי אותה בטוב ולא אמרתי לו כלום למרות ששכח לארגן לי נרות אמרתי בסדר צום וזה, אני נהגתי הלוך שזה שעה ועשרים- וחצי נסיעה , ואחרי כל זה גם במוצ״ש היה יומולדת לחבר משם ואמרתי לו בטח תהנה חיים שלי והייתי עם המשפחה שלו לבד אני גם ככה מרגישה שם כמו עציץ כשסיים התקשר אליי העמסתי הכל לאוטו (לפחות הוא עזר לי לארוז לפני שיצא) העלתי את הילד אמא שלו עזרה לי עם זה, הגעתי לבית של החבר הוא לא ענה לי והילד התחיל לבכות אז יצאתי עם הילד לקרוא לו (תינוק בן שלושה חודשים) ואז כמובן שהייתי צריכה להתעכב להגיד שלום לכולם להציג את הילד כי זה פעם ראשונה שרובם ראו אותו וזה, וכולי נחמדה אליהם עונה להם על שאלות וזה למרות שאני מתה לעוף וכבר לילה ועוד יש לנו נסיעה, וכמובן שנהגתי גם בחזור כי הוא שתה , הגענו הביתה לקח מה שלקח מהחפצים באוטו והלך לישון, אני הרדמתי את הילד הייתי איתו ורק אז הלכתי לישון, בבוקר הוא ישן עד מאוחר אני ירדתי לאוטו להביא את שאר החפצים באמת בנקודות אור היחידות שיש לי עליו כרגע זה שהוא הכין לי אוכל (וגם זה לא הכין בדיוק מה שרציתי למרות שאמרתי לו מה רוצה) ואני בזמן הזה עם הילד על הידיים זה לא שנחה כן? והיה קצת עם הילד , בזמן הזה התקלחתי וסידרתי וניקיתי את הבית באמת לא יודעת כבר מה לעשות, אוהבת אותו אמיתי אני חושבת שיש לו לב ענק ושהוא באמת בן אדם טוב, אבל הכל אצלינו יוצא הפוך ונמאס לי כבר אני מרגישה שאני מתפקדת כמו שני אנשים והוא עושה רק מה באלו ואז עוד בא אליי בתלונות למה אני מדברת ככה, מדברת ככה כי אני עצבנית זה למה, ולא תגידו קיללתי אותו חס ושלום פשוט מדברת בעצבים, עכשיו ברור לי שזה באמת לא נעים שאני מדברת ככה אבל כמה אפשר?? באמת ניסיתי לדבר איתו על הדברים מאה פעמים בנעים אבל כמה אפשר???